לפני 20 שנים. יום שני, 22 במאי 2006 בשעה 9:42
כך נוצר ריחוק, בעוד אני עובד מסביב לשעון השבוע במילא, וגם קופיקו מגיע היום. זה צידו השני של המטבע...כמו שסשנים טובים תורמים לזוגיות ומעלים אותה לגבהים, כך סשני-נפל מתפתחים למועקה כבדה. והייתי בסדר, ליקקתי לה את התחת ופתחתי אותו עם אצבעות לפני שחדרתי עם הזין, עם הרבה קרם. היא התבכיינה כאילו אני מינימום חופר שם עם קונגו, וחצי שעה הפסקה אחרי שהתייאשתי גם כאב לה הכוס איך שחדרתי כשניסיתי לפחות להוציא מזה זיון ונילי. איזה תסכול זה לעורר את הצד השולט, להתחיל להתחמם, אפילו כבר לחדור, ואז להיות חייב פשוט להפסיק, וללכת לישון.
מכעיס אותי הפער הזה בהתמסרות. (אני כבר רואה בעיני רוחי את הטוקבקים, "דבר איתה" וכו'...תרגעו, אני משחרר)...חוצמזה, תהום היא לא בחורה שאפשר לדבר איתה. היא לא מבינה דיבורים, רק כוח, זין ומכות).
מה עושים כשהבחורה מעצבנת ואי אפשר אפילו להרביץ לה או לזיין אותה בברוטאליות? כאילו, ג'יזס, יש סיבה לזה שאני מתחלף. זה כדי לשחרר מתח זוגי. מה, הסקס בינינו זה משו שעושים בשבילה? אחר כך היא מתלוננת שאני לא גומר ממציצות שלה. היא לא באה למצוץ לי סתם, היא תמיד רוצה שזה יתפתח למשו. שתוכל להישכב על הגב השרמוטה ושאעשה לה טוב. מה איתי?!@? "שבועת הנשלטת", עלק.
עכשיו אני צריך לחזור לעבוד, ואז לנסוע (במונית שירות, כמו כל פעם, 3-5 פעמים בשבוע הלוך ושוב) לרחובות ולהיות אבא טוב, ואז יש לי לקוח שבא להקליט שירה סופית לשיר שלו. מחר קם בשש להחזיר את הקוף. איזה אושר, כמה כיף לי.

