מותר לדבר כאן על סקס נכון?
ובכן,
(נבוך*
היתה אצלי בשבוע שעבר לסבית יפה בריבאונד. בלי לרדת יותר מדי לפרטים לא רלוונטים, כשהבינה שאני אשכרה רוצה *לדבר* איתה וטרם מוכן לקפוץ איתה למיטה היא הזדעזעה עמוקות וקמה ללכת. אמרתי לה : ״את מכירה את הבחורות שנותנות סקס כדי לקבל אהבה? אני הבחורות האלה.״ וזהו שלאחרונה הולך ונהיה לי בלתי אפשרי להמשיך לעשות את זה.
זה כבר נהיה רצף מכוער לאורך השנתיים האחרונות, של בחורות שברגע כזה או אחר של מזמוז מתפתח, פיזי ורגשי, לפתע נתקלו בחומת הסירוב שלי. לא הצלחתי להעמיד פנים ופינים שמשו עושה לי את זה, כשלמעשה הוא דווקא *לא* עשה לי את זה. ולא שהן לא היו מקסימות בדרכן, אבל איך שאני רואה את זה : אם אנחנו לא מתאהבים ומשו נורא משמעותי קורה בינינו אלא רק סקס חסר מחשבה, אז יש לזה סיבות. והסיבות הללו הן גם למה לא עושה לי את זה לעשות את הסקס חסר המחשבה.
מה כבר אמור להיות כיף באקט אפוף פחדים ושקרים לבנים, חסר תיאום ותקשורת, נטול עתיד ומשמעות? מה מגרה בזה? .
אז לסופרת הצעירה והפופולארית נשקתי לילה טוב כשהציעה לי להישאר לישון והלכתי הביתה. פעמיים. על הצפונבונית התרעמתי כשניסתה לנתב אותי בכוח מלמטה לכוס שלה והיא הלכה. לדומית המקצועית סירבתי בנימוס אך בתוקף כשהפצירה בי מתחת למרפסת לבוא לשתות איתה דרינק ביום הולדתי והיא נעלמה. (העדפתי להישאר בבית ולבהות בקיר). עם המכשפה המאירה העדפתי לסיים בשלב מוקדם מדי ובטוב את מה שהיה מתפתח לסוף עגמומי והיא מחקה אותי מהפייס. את המורה דחיתי בנימוס כשהיא כבר עירומה בידיי. עם האקסית הגדולה הייתי אדיש כשבאה לסחוט מיילדום-לייט אחרי לילה שבו התמזמזה-לייט עם תייר והיא אמרה שלא מתאים לה יותר להיפגש איתי. לזמרת הנשמה ולנערת-הרוק המתבגרת ירדתי אך סירבתי לזרום הלאה והן נעלמו. (סליחה אם שכחתי מישי שביאסתי ובכך ביאסתי עוד יותר).
פרונת אמרה לי : ״אז אל תתחיל את מה שלא תרצה לסיים״ , אבל הבעיה היא שאז באמת מתפתחת שממה מדאיגה. מסתבר ששיחה כנה וסתם להיות ביחד ולנסות להרגיש בנוח זה מצרך בלתי ניתן להשגה. כוס יש כמו זבל. נסה להשיג שעה של שיחה נטולת הפרעות עם מישי.
