אחרי שסיימה את הכלים, הוריתי לה לכתוב 20 פעם בבלוג שלה "אני הפרה השמנה והמטומטמת של ונוס בפרווה" לא לפני שהצמדתי אטב לדגדגנה עד שתסיים את מלאכתה. והיא דיסלקטית, זה לוקח לה הרבה זמן....
שלחתי אותה לנקות את התחת. היא חזרה אחרי שלוש דקות ואמרה שלא יוצא לה. רק אז הבנתי שהיא למעשה לא עושה חוקן מעולם כאשר אני שולח אותה לנקות. הבהרתי לה שתשתמש בחוקן אבל היא עיקמה את פרצופה. אמרתי לה שאם היא לא רוצה להשתמש בשלי שתלך עכשיו לסופרפארם ותקנה חוקן. היא התחילה להתלבש, ולהתבכיין שהיא לא רוצה ללכת לסופרפארם ככה (חצאית וגופיה, וסימנים על התחת) . תפסתי אותה, הדפתי אותה על המיטה. היא התנצלה, והלכה לשירותים לעשות חוקן ( :
כשיצאה, שוב זנותית ומחוייכת, הוריתי לה לבוא למטבח. שם חיכו לנו פלייר ומסמר. היא נחרדה כשראתה אותם. הדלקתי ברוב הדר את הגז. העמדתי אותה לידי, רכונה על השיש. היא רעדה. אמרתי לה, "את יודעת, את פרה. ואת יודעת מה עושים לפרות? מסמנים אותן, כדי שמגדלי הבקר האחרים לא יחשבו שהן פרות שלהם...." בינתיים העברתי את המסמר על גופה בעדינות, ואז בעזרת הפלייר חיממתי אותו על האש. כשהוא התחיל להאדים, שלפתי ממדף נסתר את הגאג, שהיה זקוק זה מכבר לחור נוסף על מנת שיתאים לה בדיוק. ביקשתי ממנה להחזיק אותו מתוח, ואז אמרתי לה בחיוך "אני לא הולך לצרוב אותך עם המסמר, מה את, משוגעת?!" היא התחילה לצחוק ולבכות ביחד, ונשמעה מאוד קטנה וחסרת אונים כשאמרה "רצית שזה מה שאני אחשוב, אה?" חמודה. ציחקקתי, סיימנו לעשות עוד חור בגאג, ועכשיו אני לוקח אותה למיטה.
לפני 18 שנים. 26 ביולי 2006 בשעה 18:40
