בסופו של דבר היה די סתמי, האקס הנעל של תהום לא הגיע כי 'הסתבך ברחובות', הסשן היה די מעפן וכלל מצבטי פטמות, שעווה על החזה, הצלפות בתחת וזיון סטראפון, אבל ללא תקשורת וללא ריגוש לאף אחד מהצצדים. כנראה שאכזבה וסתמיות זה חלק בלתי נפרד מהגשמת פנטזיות, ואפילו נימה עיקרית בדרך אל ההגשמה (שבדרך כלל עוברת מהר, בלחץ, ותוך כדי כאב)
__
מערכת 'מתחת לפרווה' מבקשת להבהיר בעקבות פנייה שהתקבלה, שהדומית הנוספת בסשן המשולש מיום שישי לא היתה 'שוטרת*'. הדומית המדוברת פירסמה בבלוג שלה לינק לבלוג שלי, כך שכל החרדים שמא הדומית שלהם היתה בסשן איתנו יכולים לפשפש בבלוגים של השולטות ולהרגיע את נפשם הדואבת.
___
תהום הלכה לישון בעודי כותב. 'לילה טוב מאמי'. הבהרתי לה עוד קודם שאני לא כועס, ושמותר לה לטעות. זה רק שההליכה שלה לישון עכשיו (המובנת והלגיטימית) מעצימה את תחושת הבדידות וההחמצה שבעקבות סשן סתמי, מה גם שהסימנים והאדמומיות עדיין עלי, כמו גם תסמיני הכאב האחרים, אלו הרגשיים. הו וול, כן, לילה טוב.
לפני 18 שנים. 20 בספטמבר 2006 בשעה 0:33
