אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מתחת לפרווה

הותיק המדדה מהאינקוויזיציה של חנות התקליטים.
מכוון להדוף את השחצנות בזוהמתם החולנית של גברים עם ליהוגי אמצע החיים מהתקופה המאוחרת שלי.
(ג׳יימס מרפי)
לפני 19 שנים. 26 במרץ 2005 בשעה 7:32

זה קרה לפני חודש בערך.
קבענו שב21:00 היא תתקשר להגיד שהיא יוצאת...חזרתי ב17:00 מעוד יום מתיש ושואב אנרגיות עם הבן שלי ברחובות. (אני מתעב את העיר הזו וכל מה שקשור אליה אבל על זה אספר אולי פעם אחרת)
חשבתי לעצמי : אם הולך להיות לונהפארק הערב כדאי שאנסה לישון קצת ולהחליף אנרגיות--יהיה לי זמן ולנקות ולהתארגן כשאקום...וכך זחלתי מתחת לאבן שלי-חדר השינה הסגול ושמיכת הפוך הבלויה שקיבלתי מתנה מחברי הטוב לפני הרבה שנים כשנפרדתי מאשתי הראשונה...
לאחר כמה התהפכויות ומחשבות שהלכו ונהיו פחות ופחות מסודרות מצאתי את עצמי בדירתה של בחורה צעירה..בהמשך היא גילתה לי שהיא רק בת 17 ולומדת בתיכון בבת ים...היא היתה סקסית וראשונית-ונמשכתי אליה למרות שידעתי שאני לא אמור...הפלירטוט העמיק והתפתח למעין התרחמנות טיזרית...כשהיא פנתה ללכת לפתע הבחנתי שאנחנו למעשה בדירה שלי (קן הצפורים!) אבל הדירה מאורגנת אחרת ויש בה חפצים שאיני מכיר...הצעירה יצאה לחדר המדרגות המוזנח--ואני ירדתי גם, לאחר מספר דקות...
בעודי הולך ברחובות פלורנטין הבחנתי בעלמת חן גבוהה ואצילית, והתחלתי לפסוע אחריה--הרחובות נהיו חשוכים יותר ויותר עד שמצאתי את עצמי ממש נוגע בקירות על מנת לנווט את דרכי...אף פעם לא הייתי ברחובות האלו, חשבתי לעצמי, עד שבקרן רחוב אחת לפתע ראיתי אור באחד החלונות...הצצתי פנימה-אותה עלמת חן אצילית התפשטה באור עמום וחמים אל מול המראה....וילונות לבנים דקים ושקופים כתחרה שהתנפנפו קלות לא ממש הפריעו לראות...
יד גברית גסה ובלתי נעימה שתפחה לי בכוח לא מבוטל על הכתף הבהירה לי שאני כבר לא לבד.... רצתי מבוהל ברחובות האפלים - רואה רק את צילו של הגבר המפחיד שרודף אחרי, עד שהיגעתי שוב לרחובות השכונה המוכרים לי...
עליתי על מונית שרות ומצאתי את עצמי נוסע דרך יפו דרומה לכיוון בת ים...איכשהו נהיה יום שישי אחרי הצהרים, אנשים חזרו מהים, והרחובות הלכו והתרוקנו... "יש לי סימנים על הזין" חשבתי...פיפשתי במכנסי הקצרים וגירדתי חתיכות עור יבשות מהזין שלי...הרגשתי שעוד ועוד יורד לי ביד עד שכמעט כל ה"כיפה" היתה לי ביד כבר... השלכתי את החתיכות בהחבא מחלון מונית השרות...בעודי תוהה אם היה זה מעשה חכם...
בינתיים נהיה חושך והגענו לבת ים לתחנה הסופית על חוף הים. ניסיתי לעלות על מונית שרות שתיקח אותי חזרה לתל אביב (זכרתי שיש לי דייט ב21:00) אך הנהג סירב בטענה שיש לי חור ענק במכנסיים...צעקתי עליו והפנתי אצבע משולשת כמנהגי עם נהגי מוניות שרות מגעילים. חרד ומורעב התחלתי להסתובב ברחובות בת ים הזרים לי כל כך... טעיתי בין סמטאות וחצרות בתים משותפים ומכוערים...טיפסתי על סולמות ירוקים במטרה להגיע לנקודת תצפית, אולי על אחד הגגות, על מנת להבין לאיזה כיוון עלי ללכת....ראיתי את אורות העיר זוהרים כהילה באפלה מאחורי הבנינים שהיו קרובים אלי--אך לא הצלחתי לראות את העיר עצמה....לפתע שמעתי קול חלש, עיף, וכואב נורא... ראיתי שעל אחד הגגות רכונה אישה מבוגרת שנראית כמו זונה נרקומנית...כל הגוף שלה היה מכוסה קעקועים ועל גבה היו חרוטות שריטות אדומות מדממות ועמוקות...

משהו העיר אותי

לקח לי איזה זמן להבין שזה היה חלום...ושהזין שלי בריא ושלם במקומו...אבל דפיקות הלב והבעטה לא הפסיקו בכלל...

השעה היתה 20:00 . עוד היה מספיק זמן לנקות ולהתנקות....אך הפחד והבדידות והמוצפות הרגשית הכריעו אותי

התקשרתי אליה ואמרתי שאני מעדיף שלא תבוא.

nephele​(אחרת) - אני, אישית, שונאת סיוטים שזוכרים.
חלומות חיוביים מתקבלים בברכה בזכרון של הבוקר שאחרי, אבל סיוטים? שילכו למקומות אחרים :)

שמחה לשמוע שלכוחותיך (הפיזיים, לפחות ) שלום ; )

נפילי.
לפני 19 שנים
שמש_דרומית​(מתחלפת) - מזל שזה היה חלום.. זה קשה יותר במציאות.
לפני 19 שנים
דנדיליון​(שולטת) - דנה דירסט, יש כאן חומר לשיר הזוי. מצד שני זה בהחלט נשמע כמו אודה לחומר, הזוי.

נשיקות
דנדי.
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י