אספתי את קופיקו מבית הספר והלכנו לפגישה שקבעתי במועדונית החדשה. זו מועדונית טיפולית מטעם העירייה ורשויות הרווחה, שמעניקה מסגרת צמודה חמה ועוטפת מאחרי בצפר ועד רבע לשש, שהוצעה לנו על ידי פקידת הסעד כדי למנוע בעיות גם השנה. קופיקו התנגד, כך דווח לי מאמו, ולכן היא ביקשה שאלך איתו ואנסה לשכנע. אני מצדי טרם גיבשתי דעה, וגם אמרתי לו את זה. כשהוא הביע את חוסר שביעות רצונו ציחקקתי ואמרתי 'הו אני רואה שאתה בגישה חיובית, זה טוב'...
המועדונית נמצאת בבצפר אחר, כקילומטר מהבצפר שלו. בדרך דימיינתי אותו הולך ברגל לבדו ביום גשום וקר ונצבט לי הלב. כשהגענו חיפשנו את זה בתוך בית הספר, וקופיקו אמר שזה מפחיד ומזכיר את המסדרונות בבית הספר של הארי פוטר. נכנסנו, והתיישבנו לשיחה עם המדריכות. הן נראו בהחלט מסורות ואוהבות והצביעו על היתרונות הרבים, חרף הדלות היחסית של המבנה והציוד (בכל זאת, מקום של עיריית רחובות) . קופיקו עבר לשבת עם הילדים, שדיברו כל אחד בתורו על איך היה היום שלהם. הפליא אותי לראות את הילדים נפתחים בטבעיות ומדברים, וגם לא נכנסים לדברים של חבריהם. המשכתי להתדיין עם המדריכות, ושיתפתי אותן בלבטים שלי ושלו, וסיפרתי להן על קופיקו והבעיות שהיו לו. בזווית האוזן שמעתי אותו מספר לילדים על החופשה שלנו באילת ועל השיט שלנו בירקון בסוכות.
יצאנו, והוא כבר לא היה כל כך אנטי. בעיקר התנגד לוותר על החוג DND שלו, וכששאלתי אותו מה אם הוא יוכל להפסיד יום אחד בשבוע במועדונית וללכת לחוג הוא אמר שאם כך אז הוא רוצה. הוא דיווח על רעב, ואז עלה באפינו ריח של בשר טוב. היינו בדיוק מתחת למסעדת 'מו ומו' והצעתי שנעלה. התיישבנו, והקוף היה נרגש ואמר 'וואו אני מרגיש שאנחנו בארוחה חשובה!'. ירדנו על צוואר לבן והמבורגר ומרק בצל (דווקא היה טוב מאוד), ופלירטטנו עם המלצריות החמודות, כשאחת מהן, בעלת החזה המפואר והמפתה התפעלה מקופיקו 'הבן שלך ממש ג'נטלמן, פתח לי את הדלת' (כשהוא חזר מהשירותים) . אוף, כל כך חסרה לי נוכחות נשית לאחרונה. : (
לפני 18 שנים. 16 באוקטובר 2006 בשעה 14:54
