לפני 19 שנים. 29 במרץ 2005 בשעה 9:52
את מתקרבת
הלב שלי מתחיל לרטוט
רוקע ברגליו כמו ילד מפונק
אני צמא לך
רוצה לשתות את כל הצוף
חבל על כל טיפה אני נצמד חזק
אל תעזבי עכשיו
לקפוץ ראש ואז לצלול
למעיין חלבי עמוק וחם
את מהממת
יפה מכל אחרת
פסל רנסאנס משוקולד לבן
אש לבה גחלים לוחשות בכל הגוף
את מתפשטת
הקפיץ נמתח עד קצה גבול היכולת
מתחנן להשתחרר
גלים של אושר
גן העדן האבוד
עצים גבוהים פירות בשלים ומתוקים
דבש ניגר שלא נגמר
לחשוף את הסודות שאת כולאת בבטן
דבש ניגר מתוק מוכר
אני נמס כמו חמאה ואת קשה כמו אבן
אש לבה גחלים לוחשות בכל הגוף...
בניגוד לטרנד שהחל להתפתח בחלק מהבלוגים לאחרונה....כשאני כותב כאן שירים...הם שירים שלי.... }{ דן.