אמש קפצה אלי לביקור ידידותי חברת זהב מסוימת שמכירה אותי מעוד זוויות בנוסף לאלו שמשתקפות מהבלוג. הביקור היה קצר, היא היתה בדרכה לאחד מהדומים החדשים שלה, דיברנו קצת ואז ליוויתי אותה לאוטו...הלכתי שמוט איברים עם ידיים בכיסי המכנסיים הקצרים שלי וחולצת סופרמן דהויה, וצחקנו על פוזת הכלוב המלוכלכת שלי ועל איך למרות שכל מה שאני כותב זה אמת, עדיין התמונה שמתקבלת כל כך שונה מהמציאות ואיך שהמציאות נראית ומרגישה...
אח"כ העברתי עוד כמה שעות בשיחת מסנג'ר שאת סופה ומשמעותה ידעתי עוד לפני שהתחלתי בה, עם "שולטת" נשואה שמפרידה בין סקס אהבה ורומנטיקה לבין בדסם ומחפשת מישו לשלוט בו. ("שליטה אמיתית!! לא סאדומאזו מגניב") הרגשתי שזו באמת השפלה-להיות צעצוע של אדם שכזה...לתת לגיטימציה לעיוות בשם כל הסיבות הלא נכונות. היה לי קר והלכתי לישון.
אני צריך אוויר-ולא במובן של הפסקה או הפוגה
אני צריך אוויררררר
שלוקים גדולים ומתוקים של חמצן
שאוכל להמשיך לצלול
עד הקרקעית
לפני 19 שנים. 26 באפריל 2005 בשעה 6:46
