היה כיף אתמול במפגש אצל האציל היפואי... היו כמה חברות טובות, ואווירה נינוחה שהלכה ונהייתה סליזית. שרתי עם מיצי דארק אייטיז ובלאדות קיטצ' בגרון ניחר, והתעטפתי בזרועותיו החסונות של אוש, בעלי P: ריבוי החברים איפשר לי ולתהום לעסוק כל אחד בענייניו, אבל כשעסקתי בענייניה של מתחלפת מכשפת בפליירום הקטן תהום באה זועפת ואמרה שהיא רוצה ללכת.
בבית היתה שיחה קצרה שלא הלכה לשומקום, והלכנו לישון. אני פותח את סוף השבוע ללא תכניות (מלבד חמין שהתחייבתי לעשות וכבר אבד לי החשק אבל אני אעשה בכל מקרה) וגם ללא מוטיבציה לייצר תכניות. אני לא יכול לחשוב על שום דבר שבא לי לעשות, והתחושה היא שאפשר היה לדלג על הסופ"ש ולהתחיל ישר שבוע חדש. אני חושש מהזמן הפנוי הזה. אווירה קשה יכולה להתהוות, ואין לאן לברוח. הסברתי אמש לתהום, שאני במצב שאני לא יכול ולא מוכן לזייף, או להשתדל, או לנסות לזרום, או השד יודע מה. אני רוצה להרגיש את מה שאני מרגיש, אני רוצה את החופש להתנהג ממש כפי שבא לי, ולא לנסות בכוח להיות חברותי אליה, או רומנטי, או מיני.
אתמול במפגש יצא לי בטעות לפגוע במישי שאני דווקא אוהב ומעריך. היא סאבית יפה ואמיצה, שמושכת אליה הרבה תשומת לב וגם אש. ביחסים ביני לבינה תמיד איכשהו לקחתי מקום דומי אכזרי, אבל רק כמשחק, כי הרגשתי שזה מה שהיא ציפתה ממני. כמאמר השיר של נוער שוליים מהאייטיז :
"ואני החלום של כל אישה
אם החלום הוא טוב אז אני טוב
ואם הוא רע....אז אני רע"
אז לאורך הערב עקצתי אותה, וגם תפסתי בשערה הבלונדיני היפה והבטתי עמוק לתוך עיניה התמימות, וכשהיא ליטפה את תהום והתלהבה מהציצי שלה, וסנטה בי 'לך אין ציצים גדולים ויפים' עניתי לה באדישות 'גם לך אין' ( : השיא היה כאשר אחרי שמיצי ישבה על ברכי ושרנו, אותה הסאבית ביקשה גם לשבת. אמרתי לה שלה אסור. היא שאלה למה למיצי מותר ועניתי שבגלל שאת מיצי זיינתי. היא נשכבה על השטיח לא רחוק ממני, ואז כשאושה עברה הושבתי אותה בהפגנתיות על הברך שלי, כך שהסאבית תראה ותתבאס, כי את אושה כידוע, לא זיינתי. והיא אכן התבאסה, ואף הגיעה לדמעות.
נשכבתי לצידה והתנצלתי, אמרתי לה שלא היתה לי שום כוונה לפגוע, ושבשבילי זה היה משחק, במודע, ושחשבתי שגם בשבילה זה כך. שאני מעריך אותה, ושכחלק מהמדיניות המתחלפת שלי אני לעולם לא עושה משו למישי שלא הייתי מוכן שתעשה לי בחזרה. וממילא אני לא משחק עם אנשים שאני באמת לא מעריך. היא אמרה לי שאני סאדיסט אמיתי, ושזה ממש לא שהיא חזקה כמו שאני חושב, היא פשוט מוכנה לאכול הרבה חרא. היא באמת נגעה ללבי. נישקתי וחיבקתי אותה, אבל לא נראה לי שזה גרם לה להרגיש טוב יותר. 'מתחלפים הם הכי אכזריים', היא סיכמה, ואחרי זמן לא רב הלכה הביתה.
אני יורד לחפש קישקע.
סופ"ש לוהט לכולם }}}{{{
לפני 17 שנים. 19 בינואר 2007 בשעה 10:08