היה לילה די מוטרף אתמול.. .
מכבי הפסידו, והגענו לגנון קצת אחרי חצות, כשאני כבר אחרי כמה משקאות. היו הרבה אנשים בלאונג', ולאט לאט כולם נכנסו. פלאש ופרלין רצו שאכטה מהסיגריה שלי, והסכמתי בתנאי שהן ירדו על הברכיים ויתחננו.... היה נחמד לראות את שתי המתוקות הללו לרגלי, למרות שזה לא היה לכבודי אלא לכבוד הסיגריה. לאורך כל הערב הקפדתי לתדלק קוורבו בעקביות..
הגנון רק הלך והתמלא, הגיעה אפילו הספרית המיתולוגית הקוקסית המגה-כוסית שלי, ועמוס קפץ לביקור. עשיתי קצת טיזינג לעוברים והשווים בעודי רוקד כמו כוסית עם תסביך פלאשדאנס, ואז אוליב ורועי תפסו אותי וניסו לקחת אותי לבמה ולעשות בי כרצונם. אבל לא הייתי במוד לסישונים, ורועי עיקם לי את היד, וביקשתי שישחררו אותי. מפחידים השרירנים האלה, בחיי.
לא יודע איך עבר הזמן, היו מלא התרחשויות ושיחות, בשלב כלשהו מצאתי את עצמי ליד הבר, בוכה. אני לא בטוח מה הביא את הבכי, אולי סתם משו השתחרר. במהלך הערב כמה אנשים שונים דיברו איתי על זה שאני 'סלב עכשיו' וזה ממש לא עשה לי את זה. איזה סלב ואיזה נעליים, אני נוסע במוניות שירות וחי חיי שיגרה אפרוריים וכותשים. לא רוצה להיות סלב, ובטח שלא רוצה שום יחס מיוחד מאף אחד בגלל זה. זה צורם לי כשאומרים לי דברים כאלו, טוב לי בפינה האנדרדוגית העצמאית והאוטונומית שלי.
השעות חלפו במהרה כמו השוטים של הקוורבו, ופתאום ראיתי שכבר ריק והשעה כמעט שש בבוקר. תפסנו טרמפ עם הצוות, ואני לא ממש זוכר איך הגעתי למיטה.
היה ערב מוצלח בגנון, וכל הכבוד למארגננים על האירגון והקישוטים וההשקעה. ותודה רבה לטיצ'ר שמצא לי את השוט והכפפות כשכבר הייתי שיכור מדי לחיפושים...
ה'בוקר' אני מרגיש קצת מוזר. נראה לי שעדיין יש לי קצת דם במחזור האלכוהול.
סופ"ש מעולה לכולם... }}}{{{
לפני 17 שנים. 16 בפברואר 2007 בשעה 12:28