מתחת לפרווה

מה שהיה כיף בסשן אתמול בלילה זה שלרגעים ממש נכנסתי לזה. כשהיא דפקה אותי בברוטאליות, או הצליפה בי במרץ, או צבטה לי את הפטמות בעוצמה, לרגעים אמרתי לעצמי 'מגיע לך דנה, את זונה, זה התפקיד שלך, תספגי'. כבר שכחתי, עם כל ההשתובבויות, והסשנים לצרכי לימוד ואימון, שיש את המקום הזה, שהבדסם נהיה כובש, טוטאלי, שבאמת מגיעים למקום קצת אחר בתודעה, שבאמת אפשר להיות שם, עם כל הניסיון וכל ההכרה והכל. וזה טוב כשזה מגיע לשם.

היום הייתי מחורמן לאורך היום, נזכרתי במה שהיה אתמול, ופינטזתי על משו שדיברנו עליו במהלך הסשן, שאני אהיה נייר הטואלט שלה ושהיא תקרא לי ללקק אותה אחרי שהיא מחרבנת ואז תדחוף את הראש שלי לאסלה ותוריד את המים. כן, זה מגעיל, אני יודע, אבל זה חירמן אותי לאללה.

מחר אולי יגיע לפה עבד בלי גבולות הומופוביים, ויהיה סשן משולש שיכנס לדפי ההיסטוריה, בעזרת השם קודשה.

אז שוב נזכרתי שיש לי מקום נשלט חזק ועוצמתי, שמבקש ביטוי. וכשתהום חזרה היום מהעבודה התחבקנו והיינו נושי. ורחצתי כלים לגמרי מיוזמתי. איזה כיף שאותו מעגל שלילי שגורם לדברים להדרדר, יכול ברגע הנכון להחליף את הקוטביות שלו, ולהפוך למעגל חיובי שמצמיח פרחים.