לפני 21 שנים. יום רביעי, 1 ביוני 2005 בשעה 12:06
לפעמים
אני צריך חיבוק
ארוך
ואולי אפילו ליטוף של הראש
ושיגידו לי דברים פשוטים וטובים עלי
ושיגידו לי שהכל יהיה בסדר
ונשיקה קטנה על הלחי
ואז עוד חיבוק
שני ההורים שלי נכים ולאמא שלי היו מכשירי הליכה מתכתיים ולא נעימים מאז ומעולם. אני מניח שכילד היא מעולם לא נשאה אותי בזרועותיה ותמיד כשהיתי יושב על הברכיים שלה התחושה היתה לא נוחה.
קשה לי להרגיש בנוח ממש. להרפות את הגוף. להפסיק לחשוב. קשה לי לקבל מחמאות. קשה לי לבטוח ולהאמין.
אבל לפעמים הצורך גדול ואני שוכח שקשה לי. ואני רק צריך קצת רוך וחום ואהבה מהזן הבסיסי ביותר. ללא תחכום. שיחזיקו אותי כמו ילד ויגנו עלי.
לפעמים אני צריך שיחבקו אותי
בלי שינצלו את זה בשביל ללטף לי את התחת