לפני 5 שנים. 15 בנובמבר 2019 בשעה 12:23
השיר מתאר את הפרידה שוברת הלב שלי מהמיתולוגית שאחריה הגעתי לכלוב, ומסתיים באמביוולנטיות ובגעגוע.
רחשי המטוס והטיסה מאזכרים את הטיסה הטרנסאטלנטית הרת הגורל שקרעה אותה ממני סופית, ומתכתבים עם דימוי המסלול.
״לא נותר בי עוד כוח יותר לשליטה וניצול״...
את היית המומה
הסתלקת בעיניים שורפות
הסתובבת אבודה ברחובות
לא היתה לי ברירה
לא הבנתי הכל בעצמי
מכתשים נפערו בתוכי
מרחוק קורא לך
לא נותר בי עוד כוח יותר לשליטה וניצול
מרחוק כבר לא מחכה לך כי הבנתי
שהגענו לקצה המסלול
אני עדיין חושק
לא הפסקתי אותך לאהוב
לא ידעתי זה יכול כל כך לכאוב
אני מתגעגע
לביתנו החם
שאליו לא נשוב לעולם
המבט הקר בעיניי הנחש
גורם לי לרצות לעצום את עיניי מחדש
מרחוק, האם את שומעת?
פשוט לא יכולתי לשאת עוד שקרים ובלבול
מרחוק, מתגעגע, לא יודע
אם הגענו לקצה המסלול