מאיה היא ילדה רעה. אין גבול שלא תחצה, אין מטלה שלא תחמוק מלבצעה. בלימודים היא תמיד נכשלת. אל ההורים היא תמיד מתחצפת. אמא ואבא אובדי עצות. מה הם לא ניסו. לקחו אותה לטיפול, החרימו לה את הפלאפון, שללו ממנה דמי כיס. שום דבר לא עוזר, כלום לא מביא לשיפור בהתנהגותה של הילדה החוצפנית. מה ההורים לא ניסו? טיפולים פסיכולוגים, כדורים פסיכיאטרים, רכיבה טיפולית, הידרותרפיה. ים של כסף נשפך, אך לשווא. שום דבר לא מביא לשיפור בהתנהגותה הקלוקלת של מאיה הסוררת.
בערב ההורים קיימו ביניהם שיחה
"מה אנחנו עוד יכולים לעשות?, שום דבר לא עובד איתה , אני ממש אובדת עצות".
"את יודעת, בזמננו זה לא היה קורה, בזמננו הילדים נתנו כבוד להורים. אני בחיים לא הייתי מעיז לדבר ככה אל אמא שלי, בחיים".
"היא צריכה משמעת נוקשה. מישהו שילמד אותה לקח. מישהו שיבהיר לה שהיא לא יכולה להמשיך להתנהג ככה. יש לי רעיון, אולי נשלח אותה אל אחותי. היא כבר תלמד אותה משמעת מהי. כן, אני חושבת שזה יהיה פתרון נהדר עבורה"
הפור נפל. מאיה הועברה לטיפולה המסור אך נוקשה של דודה רחל. רחל הייתה אישה קשה ונוקשה שהתגרשה שלוש פעמים. היא הייתה גם ידועה ביחסה הקשה אל שתי בנותיה. לרחל הייתה דרך מיוחדת לטפל בעבירות משמעת בביתה.
מאיה הגיעה אל ביתה של רחל. היה זה בית פרטי גדול מוקף בגינה. מאיה ניגשה נכנסה אל הבית, שם חיכו לה רחל ובנות דודתה.
"שלום מאיה, אני הבנתי שאת ילדה רעה וחצופה. אל תדאגי, בבית הזה אנחנו יודעים לטפל טוב טוב בבעיות משמעת. את תלמדי להתנהג כמו שצריך, תאמיני לי"
"מאיה, תעלי את הדברים שלך לחדר ותלכי מיד לעזור לענת בעבודות הגינה, ברור?"
"אני לא רוצה לעבוד בגינה היום, אני עולה לחדר לשמוע מוזיקה, ביי.."
ענת ורותם היו בהלם מהתנהגותה של מאיה. אף אחת לא העיזה לדבר ככה אל אימן, מעולם.
דודה רחל רתחה מזעם והחלה צועקת על מאיה- "ילדה רעה וחצופה, איך את מעיזה לדבר אליי בצורה כזאת, אני לא יודעת איך אמא שלך הייתה מטפלת בעבירות משמעת אבל בבית הזה, מי שמעיזה לדבר ככה ישר חוטפת מלקות, עכשיו בואי איתי למעלה, אני כבר אלמד אותך איך לדבר".
דודה רחל תפסה את מאיה באוזנה והובילה אותה ישר אל חדר המקלחת. שם נטלה סבון הרטיבה אותו במים ודחפה אותו אל פיה של מאיה.
"אני אלמד אותך איך לדבר, זה מה שקורה בבית הזה למי שמעיזה להתחצף. וזאת רק ההתחלה, אל תדאגי"
בשלב השני של העונש רחל לקחה את מאיה לחדרה, שם חיכה לה קיין, שבאמצעותו נהגה להלקות את הבנות כאשר אלו המרו את פיה.
"מאיה, תורידי בבקשה מכנסיים ותחתונים ותתכופפי אל המיטה"
מאיה ביצעה את אשר צוותה עליה דודה רחל הורידה את מכנס הג'ינס ואת התחתונים והתכופפה אל המיטה. מול עיניה של דודה רחל ניצב כעת ישבנה העגול והלבן של מאיה.
רחל לקחה את הקיין והחלה להלקות את מאיה.
הצלפה ראשונה נחתה על ישבנה של מאיה.
הצלפה שנייה נחתה על ישבנה של מאיה, הצלפה שהותירה בו סימן אדום.
הצלפה שלישית נחתה על ישבנה של מאיה, הצלפה שהותירה בו סימן אדום נוסף.
מאיה הייתה מופתעת מעוצמת העונש. הוריה מעולם לא הלקו אותה. למעשה זאת הפעם הראשונה בחייה שהיא סופגת מלקות.
הצלפה רביעית נחתה על ישבנה מותירה אותו אדום וצורב. מאיה החלה צורחת ומשתוללת. היא ספגה בחייה כל כך הרבה עונשים- ריתוקים, נזיפות, החרמות של הפלאפון, שלילת דמי כיס. אך מלקות היא לא ספגה מעולם. הוריה מעולם לא הרימו יד על ילדיהם.
דודה רחל הלקתה את מאיה עוד חמש מלקות חזקות וכואבות. מאיה המשיכה לצרוח ולבכות, "בבקשה רחל תפסיקי, אני לא אתנהג ככה יותר לעולם, מעכשיו אני אהיה ילדה טובה, מבטיחה, אל תלקי אותי יותר"
"או קיי, מאיה, אני מקווה שעכשיו באמת למדת לקח. אני מאמינה לך שמעכשיו תתנהגי בצורה נאותה. עכשיו את יודעת מה קורה לילדות רעות. ילדות רעות חוטפות מכות בטוסיק. אני מקווה שתזכרי את זה לפני הפעם הבאה שבה תחליטי להתנהג בצורה פרועה. עכשיו תלכי מיד לעזור לענת ורותם. אחרת תקבלי מנה כפולה של מלקות, ברור?
"כן גבירתי, אני מיד הולכת לעזור להן. מעכשיו אני אהיה ילדה טובה, מבטיחה".