רונית היא ילדה מקסימה. עוזרת להוריה, תמיד מכינה שיעורי בית. צנועה שקטה ומנומסת. אבל לרונית יש בעיה אחת קשה, בעיית התנהגות שמשבשת בצורה קשה את חייה שלה ואת חיי הסובבים אותה. רונית היא פשוט שקרנית. כן, רונית פשוט לא מסוגלת להפסיק לשקר. היא מוציאה את הסובבים אותה מדעתם. כמה שלא נוזפים בה ומסבירים לה שככה לא מתנהגים, שזה לא מנומס לשקר, רונית פשוט לא מפסיקה. ומילא אם היא הייתה שקרנית טובה, אבל רונית היא שקרנית גרועה. תמיד היא נתפסת עם המכנסיים למטה, (תרתי משמע..). אמה של רונית מזועזעת מהתנהגותה. בכלל, הוריה של רונית הם אנשים צנועים וישרים, שתמיד אומרים את האמת. הם אף פעם לא משקרים לאחרים. ככה חינכו אותם, וזה החינוך שהם מנסים להנחיל לילדיהם.
יום שני שעות הערב. אימא של רונית לא מוצאת שטר של 100 שקל שהניחה יום לפני על השידה ליד מיטתה. תחילה לא הבינה לאן הוא נעלם, אך מהר מאוד הבינה שמדובר במעשה גניבה של בתה השובבה. זאת איננה הפעם הראשונה שרונית גונבת כסף להוריה, זה מנהג קבוע של רונית לגנוב כסף מההורים, ולמרות שכבר נתפסה גונבת וספגה בשל כך מלקות בעבר, רונית ממשיכה לגנוב כסף מהוריה.
"רונית, בואי לכאן מהר!", קראה לרונית אימה.
"כן, אימא, את צריכה ממני משהו?"
"רונית, אני הנחתי כאן שטר של 100 שקל אתמול, את לקחת אותו רונית?"
"מה פתאום, אימא, אני לעולם לא אגנוב מכם כסף, לעולם. אולי אבא לקח אותו"
"רונית, שוב את משקרת! ואת גם מעלילה עלילות שווא על אבא! מתי כבר תפסיקי לשקר רונית, מתי כבר תפסיקי לשקר!?" הטיחה בה אימה.
"אימא, אני לא משקרת, אני לעולם לא אגנוב מכם כסף, לעולם!"
"תשתקי רונית פשוט תשתקי, ותביאי לי את הקיין מחדר העבודה. את תחטפי עכשיו את העונש של החיים שלך".
רונית הלכה לחדר עבודה והביאה את הקיין לאימא. הוריה של רונית גילו כי הצלפות חגורה אינן מספיקות כדיי להפסיק את השקרים של רונית ולכן הם מצליפים בה עם קיין בכל פעם שהיא משקרת".
"טוב, שקרנית קטנה, אני מבינה ששקרניות קטנות כמוך לומדות רק דרך מכות בטוסיק. עכשיו תורידי מיד מכנסיים ותחתונים ותשכבי על המיטה".
רונית הורידה מכנסיים ותחתונים ונשכבה על המיטה. על ישבנה עדיין נשארו סימנים אדומים מין ההצלפה האחרונה שספגה לאחר הפעם הקודמת ששיקרה להורים.
רונית, תספרי בבקשה את ההצלפות בכל רם, ולאחר כל הצלפה תאמרי- "אני יותר לא אשקר"
הצלפה ראשונה נחתה על ישבנה,
"אחת, אני יותר לא אשקר"
הצלפה שנייה נחתה על ישבנה
"שתיים, אני יותר לא אשקר"
הצלפה שלישית נחתה על ישבנה, מותירה בו סימן אדום
"שלוש, אני יותר לא אשקר"
הצלפה רביעית נחתה על ישבנה, מותירה בו סימן אדום נוסף.
"ארבע, אני יותר לא אשקר"
הצלפת קיין חמישית נחתה על ישבנה- הצלפה חדה וכואבת.
"חמש, אני יותר לא אשקר"
רונית החלה פורצת בבכי, "אני מצטערת אימא, אני לא אשקר יותר אני מבטיחה, בבקשה תפסיקי".
כמובן שתחנוניה של רונית לא דיברו אל ליבה הקר והקשה של אימה שהמשיכה במלאכת העונש.
הצלפה שישית נחתה על ישבנה. מותירה בו סימן אדום נוסף.
"שש, אני יותר לא אשקר"
הצלפת קיין שביעית נחתה על ישבנה, הצלפה חזקה וכואבת במיוחד. רונית החלה לצעוק ולהשתולל, "אימא בבקשה תפסיקי, כואב לי, אני לא יכולה יותר."
"רונית, תהיי בשקט. תפסיקי לשקר, אז אני אפסיק לתת לך מכות בטוסיק, פשוט מאוד".
"עכשיו תהיי בשקט. תמשיכי לספור את המלקות".
"שבע, אני יותר לא אשקר".
אימא של רונית המשיכה ונתנה לרונית שלוש מלקות חזקות על ישבנה, רונית המשיכה סופרת את כולן.
כעת ישבנה של רונית נותר כולו מכוסה בסימנים אדומים שצרב בו הקיין.
"טוב רונית, סיימנו להיום, את יכולה להרים מכנסיים ולהחזיר את הקיין למקום. ואני מקווה שיעבור עוד הרבה זמן עד שאאלץ להשתמש בו שוב".
"טוב, אימא, אני למדתי לקח. אני לא אשקר לך יותר אני מבטיחה."
"לו רק יכולתי להאמין לך רונית, לו רק יכולתי.."