צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ספנקבלוג

" החיים נחלקים לנורא ולאומלל, אלה שתי הקטגוריות. בנורא נמצאים למשל כל המקרים הסופניים, את יודעת, ואנשים עיוורים, נכים. אני לא יודע איך הם מצליחים לעבור את החיים שלהם, זה מדהים בעיניי. והאומללים הם כל השאר. לכן עליך להיות אסיר תודה על שאתה אומלל, זה מזל גדול להיות אומלל".

וודי אלן
לפני שנתיים. 18 באוגוסט 2022 בשעה 6:29

לא יודע כמה מכם מכירים את הסטטיסטיקה, אבל ככל שאנחנו מזדקנים ככה נותרים בעולם פחות ופחות אנשים חיים שנולדו בשנתון שלנו. 

אז בגילי המופלג כבר הספקתי לצבור חברה כזאת, או חברה לשעבר, לא יודע איך לקרוא לזה. מהרגע שחבר שלך בפייסבוק הולך לעולמו אתה חדל מלהיות חבר שלו והופך להיות חבר של אנדרטה לזכרו. 

בקליק אחד אתה מקבל רשימה של הספדים מאנשים שבורי לב שכותבים לה על הוול, ולך תדע אם היא בכלל יכולה לקרוא את זה עכשיו. 

אתה מסתכל בתמונות שלה ולא יכול להפסיק לחשוב על בעלה האלמן, הילדים שנותרו יתומים והאחים שאיבדו אחות בגיל כל כך צעיר. 

והדבר הכי נורא הוא שאתה יודע שככל שהשנים יחלפו יהיו לך פחות חברים ממשיים בפייסבוק ויותר חברים שהפכו לאנדרטאות בפייסבוק, עם וול מלא בהספדים של אנשים שבורי לב.

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י