לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ספנקבלוג

" החיים נחלקים לנורא ולאומלל, אלה שתי הקטגוריות. בנורא נמצאים למשל כל המקרים הסופניים, את יודעת, ואנשים עיוורים, נכים. אני לא יודע איך הם מצליחים לעבור את החיים שלהם, זה מדהים בעיניי. והאומללים הם כל השאר. לכן עליך להיות אסיר תודה על שאתה אומלל, זה מזל גדול להיות אומלל".

וודי אלן
לפני שנה. 30 באוקטובר 2022 בשעה 17:49

קוראיי הנאמנים בוודאי זוכרים שכתבתי (ומי שלא מוזמן לדפדף כמה פוסטים אחורה) שהתפלאתי מדוע אנשים מעל גיל 30 מעלים פוסטים לפייסבוק. 

אבל האמת היא שהפייסבוק שלי די שומם. אחרי שפתחתי את הפייסבוק אי שם באמצע שנות ה20 לחיי הרשת החברתית שקקה חיים, והוול שלי היה מלא ברגעים צעירים ותוססים- ההוא שעכשיו חזר מטיול בדרום אמריקה ומעלה תמונות מהקרחונים בארץ האש, ההיא שבדיוק חזרה ממסיבה סוערת בשעות הקטנות של הלילה. הזוג הצעיר שהתחתן ומעלה תמונות מהחתונה, החבר הזה שמבלה בפאבים עד אור הבוקר  ותמיד דואג להעלות סלפי שלו עם כוס הבירה הענקית ועם הברמנית הכוסית - כל אלה נעלמו מהאופק ואני באמת מקווה שכולם עדיין בחיים. במקום כל אלה אני מוצף בכל מיני הודעות ופוסטים מכל מיני קבוצות הזויות שכנראה עשיתי להם לייק כשהייתי שיכור או משהו. 

 

אז בפרפרזה על עומר אדם אני שואל אתכם-  "איפה כל החברים שלי?!?"


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י