צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ספנקבלוג

" החיים נחלקים לנורא ולאומלל, אלה שתי הקטגוריות. בנורא נמצאים למשל כל המקרים הסופניים, את יודעת, ואנשים עיוורים, נכים. אני לא יודע איך הם מצליחים לעבור את החיים שלהם, זה מדהים בעיניי. והאומללים הם כל השאר. לכן עליך להיות אסיר תודה על שאתה אומלל, זה מזל גדול להיות אומלל".

וודי אלן
לפני שנה. 26 באוגוסט 2023 בשעה 16:27

היו לי פעם חברים. 

רובם ככולם נכנעו למלחמה במחלה ההיא- זו עם השם של החיה.

השיער שלהם לעולם לא ינשור וילבין.

הם לעולם לא יעברו קולונוסקופיה.

הם ישכבו לנצח באדמה ולעולם לא יגיעו לגיל העמידה.

הם לעולם לא יוציאו אלפי שקלים על טיפולי שיניים.

הם לעולם לא יכירו את הנכדים שלהם.

הם לא יראו את ההורים שלהם מזדקנים ואח"כ יהיו בהלוויות של ההורים, ולעולם לא ישבו עליהם שבעה.

אחד היה רק בן 32 אחרת בת 35 ועוד אחת בת 39.

כן, הם כבר לעולם לא יגיעו לגיל 40. אלו מכם שחצו את הארבעים- תדעו לכם שזה ממש לא מובן מאליו- לא כולם מגיעים לשם.

ככל שהשנים יעברו אתם תתקלו ביותר ויותר חברים ומכרים שאלוהים הוציא להם כרטיס אדום הרבה לפני הזמן שרובנו שומעים בו את שריקת הסיום- תתפללו שזה לא יהיה אחד מכם.

היו לי פעם חברים.

היו לי ואינם עוד.

יעל t​(אחרת) - 😥
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י