להית עובד שכיר זה מדכא.
העבודה משעממת ורוטינית. אתה תקוע באותו תפקיד לפעמים עשרות שנים ומוצא את עצמך מבצע בדיוק אותן משימות שוב ושוב עד שהן יוצאות לך מכל החורים- וגם אחרי שהן יצאו לך מכל החורים אתה ממשיך לבצע את אותן משימות משעממות וטיפשיות.
להיות עובד שכיר זה להיות משועבד לחברה. החברה היא הכוח העליון בחייך. היא זו שקובעת איך יראה היום שלך. היא זו שקובעת אילו משימות תבצע, מתי תבצע אותן, באיזה סדר תבצע אותן וכמה זמן תקדיש לכל משימה- לא טוב לך? אין בעיה אתה תמיד יכול לעזוב. אבל לאן בדיוק תלך? הרי רוב הסיכויים שבסופו של דבר תמצא את עצמך עושה פחות או יותר את אותו תפקיד שאתה עושה היום, בחברה שדומה פחות או יותר לחברה שבה אתה עובד היום. בינינו, מה ההבדל בין להיות עורך דין לדיני עבודה בחברה א' לבין להיות עורך דין לדיני עבודה בחברה ב' ? מה, בחברה א' פועלים לפי החוק השוודי, ובחברה ב' פועלים לפי החוק ההולנדי?.
בסופו של דבר, לכל תפקיד יש חסרונות ויתרונות, ולכל מקום עבודה יש יתרונות וחסרונות. אתה תמיד תאלץ להתפשר על משהו.
במקום א' התפקיד יהיה מעניין, אבל האנשים לא יהיו נחמדים, והמשכורת תהיה נמוכה.
במקום ב' האנשים יהיו נחמדים והמשכורת תהיה גבוהה אבל התפקיד יהיה משעמם.
ובמקום עבודה ג' האנשים יהיו נחמדים המשכורת תהיה גבוהה והתפקיד יהיה מעניין- אבל המשרדים יהיו רחוקים מהבית.
תמיד יהיה לך על מה להתלונן. ובכל מקרה בסופו של דבר תגיע לגיל שבו אתה כבר מבוגר מדי לעשות שינוי בחיים- גיל שבו כבר קשה מאוד להתרגל למקום עבודה חדש.
ובכלל, כבר קשה לעשות שינויים אחרי כל כך הרבה שנים שאתה רגיל לתפקיד מסוים, קשה לעשות שינויים אחרי כל כך הרבה שנים שאתה רגיל לארגון מסוים.
..ואז מגיע לו גיל 45. ואתם יודעים מה קורה בגיל 45? הזיכרון ושאר היכולות הקוגניטיביות שלך מתחילות לרדת ואתה מתחיל להתקשות בעבודה וכבר לא יכול לעשות את אותו תפקיד משעמם שעשית במשך 20 שנה. ואז המעסיק מעיף אותך ומחליף אותך בילד בן 25 שנמצא בשיא היכולת שלו. ילד שיכול לבצע את התפקיד הרבה יותר טוב ממך- לא מפני שהוא יותר חכם ממך, לא מפני שהוא יותר מוכשר ממך, לא מפני שהוא יותר מקצועי ממך.
ילד בן 25 שיכול לבצע את התפקיד הרבה יותר טוב ממך מסיבה אחת ויחידה- הוא פשוט יותר צעיר ממך.