כל אדם מגיל 13 ועד מותו נמצא בשלב הגניטלי. כלומר, מפיק הנאה ממין עם בני המין השני או מאוננות.
ההנאה נגרמת כתוצאה מקונפליקט שמתרחש בנפשו של האדם. הרי אסור לאונן או לקיים יחסי מין במקומות ציבוריים, ולכן האדם נמצא בקונפליקט בין היצרים והצרכים המיניים והתוקפניים שלו לבין דרישות החברה. זהו הקונפליקט המרכזי של האדם שמקורו הוא בדרמה המרכזית של החיים- תסביך אדיפוס, בו, באופן לא מודע, הילד מתאהב באימו, מאונן ומפנטז עליה, ומפנטז להרוג את אביו ולהשיג לעצמו את האם.
אין דבר שגורם לאדם יותר עונג מהקונפליקט ואין דבר שמסב לאדם יותר סבל מהקונפליקט- אלה שני הצדדים של אותו מטבע, לפיכך ככל שהקונפליקט יותר עוצמתי- כך האדם ירגיש יותר חי וחיוני.
הקונפליקט הוא מה שגורם לריגוש בחיינו- הקונפליקט הוא הכוח שמניע אותנו בחיים.
הגורם העיקרי לקונפליקט הוא הליבידו. הליבידו הוא האנרגיה המינית שלנו, הוא הכוח העיקרי שמניע את הנפש והוא הגורם המשפיע ביותר על עיצוב האגו.
הורמוני המין אשר אחראים להיווצרות הליבידו מגיעים לשיאם בגיל 15-16 ולכן זהו הגיל שבו הקונפליקט נמצא בשיאו.
לכן, אין בחיים גיל קשה יותר מגיל ההתבגרות, ואין בחיים גיל מענג יותר מגיל ההתבגרות. אין שום תקופה בחיים שניתן לחוות בה שיאים של עונג ושל סבל כמו בגיל ההתבגרות- זה הגיל הכי קשה בחיים, בו רמות התוקפנות והמיניות שלנו מגיעים לשיאים. סערת גיל ההתבגרות היא הסערה העוצמתית ביותר שהאדם חווה במהלך חייו. בגלל זה בגיל ההתבגרות בני הנוער רבים מגיעים לשיאים של אלימות והתנהגות עבריינית.
עם השנים הליבידו יורד ואיתו יורדת גם עוצמת הקונפליקט. הקונפליקט בו מצויים בני ה40 וה50 הרבה יותר קטן והרבה פחות דרמטי מהקונפליקט שמצויים בו בני ה15-16, ולכן ההתמודדות בחיים היא הרבה יותר קלה- אך גם רמות העונג שהם מסוגלים לחוות יורדות בהתאמה.
כאשר הקונפליקט בשיאו הוא יוצר את רמות הסבל הכי עוצמתיות בחיים, אך גם את רמות העונג הכי חזקות בחיים.
ולכן, מצד אחד, אני מת לשכוח את גיל ההתבגרות- זאת התקופה הכי קשה בחיים.
..ומצד שני- אני כל כך מתגעגע לגיל ההתבגרות- זאת התקופה הכי יפה ומענגת בחיים.