ספנקבלוג

זהו, זה כבר כמעט הסוף. 

הדרך הגיעה לסופה. 

זאת הפעם הראשונה שזה קורה לי בחיים. 

כמובן שכבר ידעתי פרידות, סיומים ועזיבות.

אבל תמיד היה שלב חדש בפתח. 

ככה זה כשצעירים- כל סוף הוא התחלה של משהו חדש ומרגש. תחילתו של שלב חדש ומרגש בחיים.

כל התחלה מלווה בסטטוס חדש ומרגש- אתה מסיים להיות תלמיד והופך להיות חייל, מסיים להיות חייל והופך להיות סטודנט. מסיים להיות סטודנט והופך להיות עובד שכיר.

..אבל הפעם, הפעם אין שלב חדש ומרגש באופק. ההפך- יש שלב מדכא ועצוב באופק. שלב ריקני ומייסר. שלב של אבל, ששמור בעיקר למי שחצה את ה40.

אלה החיים-  הסוף האמיתי  שלנו הוא תמיד עצוב, עצוב מאוד-לעולם לא נוכל להבין עד כמה, ואנחנו רק הולכים ומתקרבים אליו. 

אני הולך להתמודד עם אחד השלבים הכי עצובים ומדכאים של החיים.

wish me luck