לפני שנה. יום ראשון, 1 ביוני 2025 בשעה 0:26
אם תראי אותי עם אנשים אולי אגיד שלום,
אבל אם תראי אותי לבד אדבר המון.
אני צל של שלט חוצות קרוע,
כאב של ילד קטן שהוא זורק צעצוע.
אני חלום.
לוחש את שמך ואת גופך מנשק.
אוויר שנכנס בין חרצי חלונותייך ומתגנב בתעוזה למפשעת שלך.
אני טירוף.
בשפתייך.
ידיי הם אדמה חרוכה שעוברות בנהר גופך..
וממפות את כל ארצותייך.
חונקות את אוויר נשימותייך ומשאירים קצת.
מספיק..
ציפורנייך על גבי משאירות צלקות קרב.
שאת מחזיקה בראשי וגומרת..
על השפתיים שלי.
את תופסת את ראשי.
זה נראה שאת במקום אחר כעת.
המקום שאני הכי אוהב לקחת אותך אליו.
לימבו בין גן עדן של תענוגות
וים של תשוקה.
ואני לא מפסיק עד שאת גומרת בין שפתיי.
השפתיים שאת כל כך אוהבת להביט.
שאני מחייך. שאני לוגם כוס קפה.
שאני מנשק אותך.
הם הרבה יותר מרק שפתיים בשבילך.
ואת מהפנטת אותי עם גופך כמו שנחש קוברה מהפנט את יריבו.