לפני שנה. יום שישי, 20 ביוני 2025 בשעה 13:03
אף אחד.
אף אחד לא מבין את ההרגשה הזאת.
שאני עם עצמי.
מתמוטט במכון.
וכל האנשים מסתכלים עליי " bro enough is enough. your big enough.."
שאני ממשיך להרים למרות שאני מרגיש שעוד שנייה השריר נקרע מהעצמות.
והגוף שלי מרגיש כמו אגרופים מדממים.
ואני תשוש.
ולא יודע אם אני בגיהנום או בגן עדן.
אחת העובדות הביאה את הילדה הקטנה שלה.
ישר היא חייכה אליי.
וציחקקה.
אז הוצאתי לה לשון. 😋
והיא התביישה וציחקקה.
אני מת על ילדים קטנים.
כי הם מתים עליי.
הם כל כך חמודים.
בלי שיפוטיות.
סוף סוף.. קבוצה של בני אדם שלא נרתעת ממני.
אבל הם חייבים להיות במצב של רכיכה כדי לחבב אותי?? 😩