לפני כחצי שנה. יום ראשון, 24 באוגוסט 2025 בשעה 17:03
נעלם בתוך סירה
העננים מתפזרים בשמיים
ללא כיוון
הלב בועט כמו כדור
עפר מאקדח שבור
מה השמיים יספקו שאינני כבר יודע
את נהרות שמיים
יתמלאו בחול,
ואצבעותיי,
שבעות מלטייל בהרי התודעה,
לכתוב מילים חסרי
משמעות.
הרי שאפילו חוסר ההמשמעות אבדה משמעות
וכעת אני משחק בעפר
פועל כמו מכונה
מרים חול בכף ידי מצד אחד לצד האחר.
כמו מגרפה לוהטת..
הכאב שלי?
הוא לא מחלים.
הוא תמיד קיים..
למדתי לחיות עם הכאב במקום להתעלם ממנו.
אני מוצא,
שאני לא מסוגל אפילו לחייך חיוך כרזמטי מזויף כמו פעם שיכולתי.
השאיפות שלו נעות בין דיכאון לבין גדולה.
וזה מלחמה ניצחית.
אני מכבד את אלו שהיו לפניי.
החיים זה דבר כל כך מוזר..
מה זאת אומרת אנחנו פשוט קיימים ואז מתים?
זה כמו סיגריה שאתה מעשן.
כל סיגריה מייצגת חיים.