לפני 3 שנים. 24 בנובמבר 2021 בשעה 19:40
רע לה,
רע לי, טוב לה?
עושים טעויות
וחופרים עליהן, זו לא שירה, זו הכוונהלפני 3 שנים. 31 באוקטובר 2021 בשעה 20:22
סיבות טובות
דווקא כשמאושר
מעייף ומנמיך
מחר נקנה עוד אבוקדו
מחר יום חדש
מחר תזרח השמש
מחר היא תעשה לי נעים
מחר אוהב את הרעיון של
מחר
לפני 3 שנים. 23 באוקטובר 2021 בשעה 7:51
ככל שאני יותר בחוץ, נגיש ליותר א.נשים, מאהבות לחבריות אמיצות ואמיתיות, ויש לי יותר על מי לסמוך, ולדבר.
אני שקט יותר.
מדבר פחות.
ושומר את המילים שלי לאנונימיות הנוחה, או סתם נותן להן להתפוגג.
אין היגיון=אי-גיון
איגיון אולי, צריך מילה כזו באמת.
לא שלי במקור קראתי מתי שהוא, איפש'הוא.
איגיון, אני אוהב אותה יותר כשאני אוהב אחרות גם.
איגיון, אני לא מספר, ויוצר סודות, כסודות הם מה שגורם להכל לקמול, להתפוצץ, להחרב.
איגיון, מאושר לרגע, לא ברור , אבל שם
איגיון, שלכם?
לפני 3 שנים. 22 באוקטובר 2021 בשעה 20:02
של מוכר
ושל שקט
קצת כחול
לאושר יש טעם מוזר
של ים גועש
ומרחק מכוכב מנצנץ
במסלול התנגשות
לאושר יש טעם שלך
לפני 3 שנים. 8 באוקטובר 2021 בשעה 22:24
פתאום הרגשתי שמספיק לי
והבור הזה שנפער לא נמצא בדרכי
וזה דרש ממני המון
אבל היי יש סיכוי
לפני 3 שנים. 1 באוקטובר 2021 בשעה 22:54
של ההתחלה של משהו טוב
מסתובב מחוייך
רגוע
ואפילו לא חושב על מה שהיה
אלא על מה שיהיה
פשוט וטוב
לפני 3 שנים. 27 בספטמבר 2021 בשעה 5:20
ואז יש קטע, שאני עמוק בפנים, ואני משתאה מהיופי שמולי,(ועל מהלך המחשבה משתלט איזה חלק ממני שנשאר בן 16, או שדון טיפש) ובא לי לצעוק "התחת הכי יפה בעולם שלי! תקנאו כולם"
אז אני כותב במקום פוסט בבלוג השניוני.
תצטרכו להאמין לי.
לפני 3 שנים. 20 בספטמבר 2021 בשעה 21:21
לסודות שיבואו
השבוע עשיתי צעד ענק וחשפתי למי שחשוב מידע
שמשחרר אותי מהצורך להסתיר ומכיל המון ממני יש בזה קתרזיס
ניקוי
חוקן נפשי
והתיזמון גורם לי לחשוב שזה ניקיון לצורך מילוי מחדש
שיש סודות נבנים שוב, ושאני שונא את הרעיון הזה, של סודות שוב
אז כנראה שהחשיפות ימשיכו להגיע
מהעבר שהיה להווה
סודות שהיו
וסודות שלא יהיו כאילו
ואני תוהה, כמה אני הולך להכאיב שוב
לפני 3 שנים. 7 בספטמבר 2021 בשעה 21:30
נעים לי כרגע
רגלים נוגעות
ספר טוב
מזגן
ושום דבר מסובך
לפני 3 שנים. 7 בספטמבר 2021 בשעה 10:09
זה שקט שמפתיע תמיד,
בריכה ציבורית, ופתאום רק שניים לבד, בשקט, בשמש, ורוח מלטפת.
וזה תמיד זמן טוב לבחון, גבולות, או מה למדת, ומה קורה בינינו.
אז אני מחבק, מלטף, מחרמן בשקט הזה, שעוטף אותנו.
מנצל את המים כדי להגניב אצבע על דגדגן, ומחכה עד שהראש שלך שוקע עמוק אל תוך החזה שלי, ואנחה משתחררת.
ממשיך, בשקט, אני שקט, והעולם שקט, האצבע שקטה, הצביטה לפיטמה, האחיזה בעורף, הליטוף המעגלי האיטי, סביב סביב כפתור העונג. שקט.
עד שאת כבר לא לגמרי שקטה.
ואז אני לוחש לך "יש לך רשימת מכולת, לגמור, וברוח החג, אופה קטנה שלי, אני אצטט מהזיכרון, את המצרכים של עוגת דבש, וכשיגמרו המצרכים, או הזיכרון, אפסיק.
אז מצרכים למתכון :
2 כוסות+ 2 כפות (300 גר׳) קמח לבן רגיל
שקית אבקת אפייה
1 כפית אבקת סודה לשתייה
1/2 כפית מלח
כוס (360 גר׳) דבש
2 כפיות קינמון
כוס (200 גר׳) שמן קנולה
2 ביצים גודל L
כוס (200 גר׳)סוכר חום בהיר
1 כוס (240 מ״ל ) מים רותחים
1/2 כוס (120 מ״ל) מי ברז"
שנה טובה ומתוקה, לזיכרון שלה ולכולם.
* המתכון המלא כאן
https://kerenagam.co.il/%D7%A2%D7%95%D7%92%D7%AA-%D7%93%D7%91%D7%A9-%D7%9C%D7%97%D7%94/