עושים טעויות

אני, סימטאות, בן משעול וחדוות הדרך יבדלו לחיים ארוכים,

נצר לכבישים עירוניים, דרכי עפר, ורחובות ללא מוצא.

מדליק משואה זו לכל מי שלא יודע איפה הסופר בלי וויז, לכל מי שאיבד את דרכו בניווט צה"לי בגבעות גורל, ולכל מי שצופה בחתונמי.

אתם לא אבודים, רק חסרי דרך

1. מכירים את המשחק של הילדים, לנפח בלון רק עוד קצת, ועוד ועוד, ומעבר להגיון, ועוד קצת.

אז חיים.

2. אחת הסיבות שכלכלת המימן, מהפכת המימן, ושאר ירקות לא יעבדו כמובטח ב 50 השנה הקרובות

3. ספין תקשורתי

4. שוב סיבה לבקר בבתי חולים א.נשים אהובים

5. חוסר בך

6. עודף ממך

7. המצפון שאין לי

8. ציפיות

9. הצורך להגיע ל 10

ואנחנו הזכרונות שאנחנו משאירים

אנחנו הבדס"מים קצת בצרות?

או שאלה אחרת, את באמת זוכרת?

כי אני זוכר, את המפגש הראשון, את העור הזהוב, את החבל, את החיוך, את הבעילה ואת הבליעה.

את המפגש השני, והשלישי,  ואת כל השאר.

ואני בצר

להתכופף לשרוך נעליים

ככה זה שחג שלם הפכתי לשיפוצניק בעל כורכי

הגב יכאב

אבל מה שכן יומיים שלצעבודת פרך מנקות רעלים מהראש

זה פשוט נחמד

עשה לי דווקא סדר בראש

1. יום השואה, בואכה יום הזכרון וחג העצמאות, הם הזמן הכי שנוא עלי בשנה. הם לא חגיגה. אני לא מסוגל לעשות את המעבר הזה יותר, מזכרון לשמחה. אני צריך זמן.

2. נשארתי בבית וזה היה טוב, לא הסתובבתי ברחובות מלאי אינטרס מסחרי זול, בין ילדים מטנפים ומבוגרים חוגגים בכח ללא מטרה. בחגיגה חסרת הקשר למסיבה.

לי זה היה טוב.

3. הייתי מעדיף להיות בחדר קטן, ערום, ראשך על ירכי, ידי תחובה במעמקיך. ולהיות שם במקום הטוב שלי. זו החגיגה היחידה של חיים, שתמיד מרוממת את רוחי. היא מנותקת מכל מה שהוא לא רק שנינו.

4. עצמאות היא מצג שווא.

5. גם אהבה.

6. פונה בלשון יחיד, אך מכוון נקודות ליחידות הסגולה שאיתי, שהיו, שיהיו.

7. התמונה שלך חוגגת (בלעדי) גרמה לי לפרץ קנאה. אהבתי את העובדה הזו. גם את התכשיט שעליך, שקניתי ומסמן את הקשר שלנו נישא בגאון אהבתי. וגם את החרמן מאחור שמביט בך אהבתי.

8.ויתרתי על כמה נקודות. הם ללא ניקוד מהודק של התודעה, של ההבנה, ושל תפקידי ותפקידך.

9. ריב איתך תמיד עושה אותי מלנכולי, גם התיזמון, גם החרמנות הריקה מתוכן.

10. משמעות יש רק בין שניים. הקולקטיב, המדינה, לאומנות, שייכות, אפילו משפחה, הם מעטפת ריקה בלי שניים מביטים בעיניים.

אז כמובן שאת לא יוצאת מראשי

יחד עם זכרונות אחרים

כאב מתערבב בכאב כמו תמיסה

איפה את מתחילה ואיפה הם

הם מתחת אבן ואת במקום לא נודע

את נע ונדה, משנה ומשתנה, והם לתמיד אותו דבר

אבל לרגע היום, את והם יחד

בראשי

רק שלך אני מתגעגע בכל נשימה

והם חסרים כך לאנשים אחרים

כמו בסטנדאפ, רק בלי פאנץ ליין רק בעיטה לבטן

מי אתם א.נשים שאחרי ערב של שתייה רבה מסתובבים מפוקסים לחלוטין בצרות שלי?

או שזה...

כדי למצוא את עצמי שוב

שתיים מהנשים החשובות לי בחיי

תהליך ברור, מסלול חיים ידוע

וכואב כמו שקשה לתאר

שתיהן גדלו, צמחו ובמקום טוב בהרבה משהיו כשפגשו אותי, אני שמח בכיוון שהן בחרו, בחיים שלהן כפי שהתפתחו.

ואילו הייתי אחר, במחי מילה או שתיים, הייתי יכול לשנות את המסלול עבורן, להציב אותי במרכזו, לקחת מהן ולשמור לעצמי.

וזה היה נגמר רע.

אז משחרר, וחסר

וכואב

לא חשוב

לא באמת

רק געגוע