עושים טעויות

בפני, ואז בפני מי שחשוב שלא הכל בסדר.

שהמרכז שלי לא מוצא איזון.

שהנחמות הוותיקות לא עובדות.

שלחדשות אין טעם, או חדשנות עבורי.

צעדים שקטים ומדודים, במקום לא מוכר.

הליכה בלי גלים.

"לכל אדם יש שני חיים, אילו לפני שהוא הבין שחיים רק פעם אחת, ואילו שאחרי"

אני מנהל כאבים אישיים, מקיא כאבים אחרים, מעניק כאבים מסוג נוסף.

אני אוצר כאבים, עוצר רגשות, נוצר זכרונות, ומדחיק ומחביא אותם מתחת לשטיח. 

אני פה כולי, וכולי בשום (או בזום) מקום.

מחפש תירוץ והכנה לפרידות חדשות מדברים ישנים.

מחפש משמעות.

מחפש להודות.