שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

עושים טעויות

וחופרים עליהן, זו לא שירה, זו הכוונה
לפני 3 שנים. 22 בדצמבר 2020 בשעה 21:03

זה השניה הזו,

אחרי שגל של געגוע עובר בי,

מחרב כל מחשבה,

משאיר את הבטן מקווצת,

את האף מלא בריח שערך,

את היד קופצת את שדך הקטן,

את החיוך שלך חקוק בעיני,

 

והכל בזכרון,

השנייה אחרי,

של המרחק,

והזמן שעבר,

 

השניה של אחרי,

 

ואז מרוקן.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י