שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

עושים טעויות

וחופרים עליהן, זו לא שירה, זו הכוונה
לפני שנתיים. 4 בספטמבר 2021 בשעה 6:53

של אהבותי הכושלות, יותר מקעקוע של אהבתי החיה, הקיימת, הנוכחת, התמידית, הנכונה, האמיתית, וזו שלא מספיקה לי אף פעם.

 

אני חושב עליו רבות, על הסימלול של האובדן על עורי.

 

אני חושב עליך, ועליך, ועליך אהובותיי, השברים והסדקים שבראשי.

 

אני חושב שאני דפוק.

 

אני חושב שלא אמרתי מספיק תודה לאף אחת מכן.

 

אני חושב שאתן הדבק שמחזיק אותי, שלם.

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י