לפני שנתיים. 16 במרץ 2022 בשעה 19:37
אני נגמר!
ואין מי שתתחיל
לפעמים,
אני עייף!
ואין מי שתרים.
לפעמים,
אני לבד! מוקף באנשים.
ואין חיוך קטן רק לי.
כשביום נתון, יש יותר מדי לפעמים שכאילו.
אני תוהה, על החלטות ובחירות עבר.
אפשר אחרת? אחרת היה אפשר?
לפעמים, גם הבלתי שביר, נסדק
