לפני 5 שנים. 6 בינואר 2019 בשעה 7:51
כואבת, לי.
ומצד שני, מילים רק מרעישות אך לא ממלאות את החלל שיצרתי.
אני מנסה, לצקת אליו תוכן כמו שאני יודע.
של עשייה.
אז אני מחביא את השקט במגירה.
וכמו כל ילד, המפלצת מחכה לי וגדלה בכל רגע שאיני מטפל בה.
שתיקה גם היא, לא נכונה