לפני 4 שנים. 18 במאי 2019 בשעה 23:12
היה אמור לפרוץ את הסכר למילים שפעם זרמו ממני החוצה והיום הן עצורות ומכאיבות.
בתוך האמור יצרתי מצב שבו אני כתוב את האומללות של היום יום בראי הא. נשים של חיי, וזה ראי עקום לא פעם.
אז מעשה.
אני מתחייב לעצמי לכתוב משהו ממה שמזכיר לי את עצמי השמח גם פה.
אני אכתוב כדי לחרמן את עצמי ורצוי מאוד את כל קוראי הבלוג, ועל ידי כך לתמלל את עצמי בצורה חיובית. או/אם זה יהיה ממש טוב לממש את הפנטזיה וזהו.