(שמור במערכת) ואני אלכוהוליסט,
אני כבר הרבה שנים יודע,
ושנים רבות שבשליטה על הנושא,
מבינים אי שם במאה הקודמת כשהייתי עוד סטודנט פוחז קמתי בבוקר מסויים שיכור, אחרי כמה שעות טובות של שינה התעוררתי מחוק לגמרי.
מצאתי את עצמי במיטה לא שלי, עם גברת נחמדה שאינני מכיר, ערום, סימנים של הנאה מסביב ולילה מחוק.
לא מסם, מאלכוהול! מחוק.
אחרי שלוש כוסות קפה, הקאה בריאה, אחרי שמצאתי את התחתונים שלי סביב הידיים שלה, אחרי שהכרתי אותה שוב בפעם הראשונה (והיא אותי), יצאתי לרחוב בעיר שלא זכרתי איך הגעתי אליה.
בלי אוטו לפחות. ונסעתי באוטובוס עד למכוניתי בחזרה.
אחרי כן לא שתיתי זמן, הרבה זמן, ומאז אני בשליטה קפדנית על הנושא, אני לא שותה מעבר לנקודת איבוד השליטה. אף פעם.
אני לא שותה ברצף.
אני לא שותה לבד.
אני לא שותה בלי סיבה.
אני לא משקר לעצמי.
רק שבסבב האיכס הנוכחי, אני כן, כי אני לא מצליח לכבות את המח אחרת, אז זו רק בירה, או משקה קטן, וזה לא כל ערב, אבל פתאום, פתאום אני רוצה יותר. בירה בצהרים, כוסית שנייה בערב ...
אז בנתיים אני בשליטה.
וכל זה נכתב כדי להזכיר לעצמי ששלום, אני (שם שמור במערכת) ואם לא אזהר, אהיה שוב אלכוהוליסט
