סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עושים טעויות

וחופרים עליהן, זו לא שירה, זו הכוונה
לפני 4 שנים. 1 באוגוסט 2019 בשעה 16:38

מצאתי פתאום וללא קשר את הסקיצה של המסגרת שהכנתי לך ורק לך

 

https://thecage.co.il/coppermine/displayimage.php?pid=81953&fullsize=1

 

וכבר היה זמן שחשבתי להפוך אותה לקעקוע

 

זכרון למה שרציתי לתת ומה שלא הצלחתי לשמור

 

והעלמתי אותה כך חשבתי

 

ומסתבר שלא

 

וכך היא שוב עמדה לי מול העין

 

ושוב לחשה את שמך

 

ושוב גרמה לי לתהות האם את עונדת את המסגרת שהכנתי לך במו ידיי

 

האם השלכת אותה

 

האם פגעת בה לפני

 

או האם היא שמורה במקום כמו הבלוג הזה

 

ששומר לי זכרון שלך

 

אז העלתי אותה לפה

 

לזכרון מול אנשים

 

ואת הנייר החזרתי למקום חבוי

 

כי אני עדיין לא יודע איך להשאיר בו את הדמעה שתגיד שהיה ולא יהיה שוב

 

 

Blue Ocean​(אחרת) - הכתיבה שלך נוגעת...בפוסט קודם שלך כתבת שאתה מחבק אישה אז נראה שהגעגוע הוא לאחרת. נשמע קשה. כמו שאמרתי, הכתיבה שלך נוגעת
לפני 4 שנים
סימטאות - תודה, שמח לדעת שהיא נוגעת.

הנחות בסיס, אין ציר זמן מכוון לפוסטים, הבלוג הזה נועד כדי שאכתוב החוצה
לפני 4 שנים
עטינים למשחק​(נשלטת) - כמה אהבה! לו הייתי האישה שלידך הייתי כואבת לו קראתי אותך. פשוט כי האהבה הזאת מכוונת שלא אליה. אהבה. כאב. אהבה.
לפני 4 שנים
סימטאות - אולי בגלל זה היא לא תדע על הכתוב פה אף פעם.
אולי בגלל זה היא קוראת ראשונה את כל שאני מעלה.

זה רק ביני לבינה.

הזכות לאהוב ולא לשכוח
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י