עושים טעויות

אני לא יכול לכתוב את האמת של שלושת ימי החג.

את החיוך שמוקרן החוצה, את השבר שאני נושא פנימה.

אני רוצה להיות שלם שוב, אבל כדי להתאחות אני צריך לחזור בזמן, לתקן איוולת עבר, לתקן את החריץ שהתחיל את השבר.

וכשאני שם, בין הלוחות הטקטונים, בין ההרים הנישאים, מחפש את המקור, אני מוצא שכמו כול שבר בזכוכית, יש מאות כיוונים לשברים שונים, והפתרון שאני חושב שמוביל להתחלה, הוא מבוך.

 יש יותר מאמת אחת, יש יותר משריטה , ושבר מיקרוסקופי בודד שהחל את הדרך.

אז האמת לא תאמר, הזמן לא ישוב, החיוך ימשיך להשלות את העולם, ואני אמשיך