שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

עושים טעויות

וחופרים עליהן, זו לא שירה, זו הכוונה
לפני 4 שנים. 9 באוקטובר 2019 בשעה 22:08

את עצמי בפינת רחוב,

 

שכחתי את פינת הרחוב בעיר שהכרתי,

 

שכחתי את העיר, שגרמה לי לאהוב,

 

שכחתי אותה כי שם מצאתי אותך ואותי,

 

שכחתי עיר כי היא החביא סיפור,

 

ברחתי ממדינה למקום אחר,

 

ישבתי על חוף, על ספינה, על מטוס,

 

גמעתי מרחק להפריד בין זכרון למחשבה.

 

שכחתי.

 

או ניסיתי לשכוח.

 

אבל הצל שלך מתחבא בין אנשים אחרים

 

מטפחת של אחרת מחזירה לי את מראה שיערך,

 

ריחה של אחרת מעלה את דמותך,

 

אפילו הכוס של אחרת נראה אחרת, אבל מזכיר.

 

שכחתי כלום

Blue Ocean​(אחרת) - אני קורא אותך והכמיהה התמידית שלך למישהי האחרת עושה לי קשה כל כך, כי פעם הייתי במקום שהאיש שלי הלך אל האחרת. ונשאר. ואני יודעת שזה לא עבר לו. ולקרוא אותך זה כאילו אני מטיילת לו בראש/בלב. אז תודה לך שאתה ממחיש לי מה עובר עליו יומיום אפילו שהוא עדיין נשאר איתי וזה עדיין עושה לי קשה
לפני 4 שנים
סימטאות - אני רוצה להשאיר לך מתנה גדולה למחשבה.

בכל פעם שאני כותב כאן את הגעגוע, אני גם חוגג את הבחירה להשאר, ואולי קוראים רק את הפשט, אבל לי הבחירה להשאר היא למרות הגעגוע.

ולא חשוב שכבר אמרתי, זה מקום שלי לכתוב, ואין פה דמות אחת שאני כותב אליה את הגעגוע, אלא יש פה אותי, שבוחר במילים. ובכתיבה. ושוב רל לקרוא את הפשט.

יש עוד רבדים שכנראה אני צריך לחזק בכתיבה.
לפני 4 שנים
Blue Ocean​(אחרת) - "חוגג את הבחירה להישאר.." -- איזה משפט יפה.
תודה על מתנה למחשבה
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י