עושים טעויות

Jeanne - זה כתוב יפה ובאותה המידה זה כל כך לא נכון, שזה פשע.

סימטאות - לא נכון באיזה אופן

לא שאני חושב שיש נכון

Jeanne - זה בעיקר לא נכון שאהבה איננה משאירה חותם.

לגבי החתיכות החסרות, זה נכון שאנחנו מרגישים שאנחנו נותנים חתיכות שלנו, אבל זה לא כך. אתה שלם תמיד, לפעמים אנחנו שוכחים להשיב לעצמנו אותנו, זה עלינו. זה לא אומר שלא פגענו או נפגענו.

אני לא יודעת כמה הגיון זה יעשה אבל במקום חלקים או חתיכות אני מסתכלת על זה כעל כוחות, לפעמים אנחנו משארים חלק מהכוח שלנו אצל אנשים אחרים. אנחנו נותנים להם כוח עלינו, אבל זו בחירה - לתת את הכוח הזה למישהו, להשאיר אותו שם או לקרוא לו בחזרה אליך.

ובמאמר מוסגר, אם לא קראת את החתיכה החסרה פוגשת את אפס הגדול, אז הנה זה כאן:

Synt​(נשלטת) - אהבתי את צורת ההתבוננות שלך על הנושא ואת הדיוק שלך על ה'חתיכות' כ'כוחות', בייחוד בנוגע למימד של הבחירה שלנו בתוך זה. תודה על זה :)

סימטאות - תודה,

על התשובה המושקעת.

אין פה ויכוח באמת, אהבה משאירה חותם, גם לדעתי לרב. יש פה הליך מחשבה שלי שנכתב, ויצא לעיניים אחרות, ואני שמח שהוא גרם לתגובות.

כן קראתי את של, לפני שנים, ואהבתי אז ואוהב היום.
בהשלכה אליו אני הרבה יותר האו מחתיכה:)

סָטירה​(אחרת) - אהבה משאירה חותם *באותו סיפור בדיוק*.

סָטירה​(אחרת) - אהבה לא עושה הורקרוקסים, אחי. זה בעצם בדיוק ההפך.

סימטאות - שנפרק? הורקרוקס הוא חפץ או אדם ואני רוצה להתרכז באדם, בו נחביא חלק מנשמתנו, בעולם של הקסם זה כדי לחיות לנצח, ואני הייתי עוצר בכדי לחיות טוב.
בכל אהבה אנחנו נותנים חלקים מעצמנו, זה היה תחילת הכתוב.

Synt​(נשלטת) - כתבת יפה בעיני (גם אם המושגים מורכבים יותר מזה), הכאב שלך עובר חזק בין המילים ונוגע ישר בלב