לפני 5 שנים. 29 בנובמבר 2019 בשעה 12:31
זה כל כך מנוגד,
אני מרגיש כפוי טובה,
כמה ימים אחרי סשן טוב באמת,
כשאני יורד מהענן,
אני לא עוצר בנורמל,
אלא ממשיך בצניחה חופשית אל תוך מערה של איכס עצמי, מזוקק.
במקום להשאר אי שם בנפלא, אני מוצא את עצמי חובט בתהומותיי, חרדות חסרי ביסוס, שאלות חסרות פשר, תהיות ברומו של קו הוויסקי המתדלדל בבקבוק ירוק, מתגעגע לסיגריות ובוקובסקי. מסתפק בראי וליסטירין.
מקלחת וים.
כותב קצת כאן.
היה מופלא באמת.
כוס אעמק.