סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עושים טעויות

וחופרים עליהן, זו לא שירה, זו הכוונה
לפני 4 שנים. 31 במרץ 2020 בשעה 22:20

הגב הכי יפה שאני יכול לדמיין עכשיו, הוא תמונה מהזכרון, של הוו האנאלי, עמוק בעכוזך,  והוא קשור במתיחה אכזרית אל שיער ראשך.

 משלים ומעצים את הזיכרון, הבונוס שמחייך עוד מעבר, היה לשים מולך את זיקפתי, קרוב מספיק להריח, ורחוק מדי להגיע אליה עם לשונך.

 

קימור ודמעות.

 

זיכרון דמעותיך, חקוק בי.

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י