שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרפתקאות, ובעיקר חוויות ומחשבות שלי כפי שנתפסות לי באותו הרגע

שיתופים על החיים שלי ועל החוויות הפנימיות שלי עם עצמי כדומית והקונפליקטים שמגיעים עם תפקידי המגדר מול הקוויריות שלי, וכן הרצון שלי לפרטנר-ית והאתגרים במציאתה-ו
פלוס, לא כולי, אלא חלקים ממני כפי שמתרחשים באותו הרגע, חוויות של תקשורות מכאן ומחוץ לכאן (מעוניינת שיהיו עוד יותר חיוביות משליליות), בתקווה שאני לא נקראת כמישהי מתוסכלת מידי בכתיבה שלי כי אני כותבת מידי פעם על ההטרדות שאני חווה כאן ובכללי על מצבים כאלו בשביל הסיכוי (שכבר קרה) שמישהו יקרא, ילמד ויבין.
אני כן מתוסכלת, אבל זה יותר כעס צודק.
גם בתקווה שהכתיבה שלי בעודה אותנטית לרגש שאני מרגישה באותו הרגע, תכיל גם את הראייה שלי את היופי של בדסם, של הדברים היפים הקטנים והגדולים בעולם, ומספיק את עצמי בשביל לעורר עניין (שוב, לא לכתוב לי אם אתם מתחת או מעל לגבול הגיל גיל 23 עד גיל 28).
לפני שנה. 25 בפברואר 2023 בשעה 17:58

זו שאלה ממש טובה, למה אני לא אוהבת לחסום, אפילו כשהאדם קלירלי לא קרא את הפרופיל שלי ולא מעוניין להתחשב ברצונות וההעדפות שלי (אירוני שהם סאבים שטוענים שכן). יש לי איזשהו קול בראש שאומר לי להיות סבלנית, נחמדה למרות היחס הלא נעים שהם נותנים לי.
מעין "מה הם כבר עשו? זה לא שהם שלחו לך תמונה של הזין שלהם", אבל א. זה גם קרה ובעבר גם אז ניסיתי להסביר לאדם למה זה לא בסדר, וב. זה עדיין לא בסדר. 

בהמשך לפוסטים הקודמים שלי, זה מעין חינוך בו יש עלי כ"בחורה" תפקיד להיות מחנכת. 
כאילו זו לא אשמת הגברים שלא קראו את הפרופיל שלי, או שקראו אבל החליטו בכל זאת שאז מה שהם בני 35 ואני אמרתי שאני לא מעוניינת שיכתבו לי מעל 29, כנראה שהם היוצא מן הכלל, ושהם יכולים להחליט את זה עלי. 
כאילו אם הם עושים את זה, אני אמורה להסביר להם למה זה לא בסדר, בשביל הקול הזה שאומר לי "שלא יעשו את זה לבחורה הבאה".

זה מוציא ממני המון, וזה מתיש אותי מאוד. אלו לא אנשים שאני אפילו מעוניינת לדבר איתם, אבל אני מפחדת על הבחורה הבאה, ויוצא שאני מנסה ללמד אדם מבוגר ממני בעשור או יותר לרוב, כללי נימוס ותקשורת בסיסיים בעולם הבדסם, מתוך פחד על האדם הבא שהוא יפנה אליהם, או הרגשת צער על האדם הזה שלא למד בעצמו לפני. 

אבל יוצא המון מהזמן שהם זורמים איתי סתם, מנסים לבחון את הפרצות בהגנות שלי ואומרים לעצמם "אם אני אעמיד פנים שלמדתי את הלקח היא תסכים לדבר איתי עכשיו, אני כן היוצא מן הכלל והיא תראה". זה מאוד מעייף ומכעיס מכמה סיבות, אבל בעיקר שאני יודעת שמצד אחד, המון נהיים נורא תוקפניים אלי ברגע שאני מנסה להסביר להם איפה הם פעלו לא נכון, ואומרים "אני רק ניסיתי כך וכך" או "אני רק חשבתי שאולי תרצי בכל זאת לנסות לדבר".
אם הייתי רוצה לנסות לדבר לא הייתי שמה את מה שאתה בגבולות שלי פאק

ומצד שני, אני יודעת שהמון מהא-נשים האלו יגיבו מתסכל גם אם פשוט הייתי חוסמת, מכיוון שאז הם עוברים להציק לנשים צעירות ממני, שלא יודעות להציב גבולות כמוני, כי הם יודעים שנשים קצת יותר למודות ניסיון יגידו לא, ויחסמו. 

אני יודעת כי אני הייתי הדומית הצעירה הזאת הרבה יותר מידי פעמים, וזו לא אשמתינו 

קטלב​(מתחלף) - כאן כמעט לא יצא לי לחסום, וזה לא שהחסימה כאן מועילה - עדיין רואים את השרץ בכל מקום שהוא לא הודעות אישיות. תכנון מערכת מוזר.
אבל בפייסבוק, נניח? אני מחוייב קודם כל לפיסת העולם הצרה שלי. לא לחינוך אנשים שממילא לא אצליח לחנך. והשקט הנפשי שלי חשוב יותר. אז חוסם, בלי להרהר פעמיים.
לפני שנה
Bluecollar​(שולטת) - למה זה תפקיד שלך לחנך אותם? רח להיות קטנה ומנומסת?
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י