שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרפתקאות, ובעיקר חוויות ומחשבות שלי כפי שנתפסות לי באותו הרגע

שיתופים על החיים שלי ועל החוויות הפנימיות שלי עם עצמי כדומית והקונפליקטים שמגיעים עם תפקידי המגדר מול הקוויריות שלי, וכן הרצון שלי לפרטנר-ית והאתגרים במציאתה-ו
פלוס, לא כולי, אלא חלקים ממני כפי שמתרחשים באותו הרגע, חוויות של תקשורות מכאן ומחוץ לכאן (מעוניינת שיהיו עוד יותר חיוביות משליליות), בתקווה שאני לא נקראת כמישהי מתוסכלת מידי בכתיבה שלי כי אני כותבת מידי פעם על ההטרדות שאני חווה כאן ובכללי על מצבים כאלו בשביל הסיכוי (שכבר קרה) שמישהו יקרא, ילמד ויבין.
אני כן מתוסכלת, אבל זה יותר כעס צודק.
גם בתקווה שהכתיבה שלי בעודה אותנטית לרגש שאני מרגישה באותו הרגע, תכיל גם את הראייה שלי את היופי של בדסם, של הדברים היפים הקטנים והגדולים בעולם, ומספיק את עצמי בשביל לעורר עניין (שוב, לא לכתוב לי אם אתם מתחת או מעל לגבול הגיל גיל 23 עד גיל 28).
לפני חודשיים. 1 בספטמבר 2024 בשעה 8:06

על אף שרציתי שזה יהיה המקום הפרטי שלי, בו אני אוכל לכתוב הכל ולא ידעו שזו אני וסוף סוף יהיה מקום כזה להיות בו חופשייה לגמרי לגבי המחשבות שלי והפנטזיות והדעות והכל, זה לא באמת מה שקרה. 

אני לא יכולה שלא להתייחס לפרופיל ולבלוג הזה בתור משהו שכן מספר לאנשים עלי, ושיום אחד א-נשים שאצא איתן ידעו עליו, או א-נשים שאכיר מכאן שידעו מי אני מחוץ לכאן. הבעיה היא שזה גורם לי לסנן את עצמי גם כאן, במקום ששילמתי עליו ליטרלי כדי לא לסנן את עצמי. סביר שזה קשור לבעיות ביטחון עצמי ואמון שאני עובדת עליהן (קצת אומרת את המחשבות שלי בקול רם), יחד עם הידע שאנשים עושים דברים מזעזעים לפעמים כמו לחשוף פרופילים של אנשים תוך כעס, ואני ממש מפחדת שבעתיד דבר כזה יקרה לי. 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י