ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הרפתקאות, ובעיקר חוויות ומחשבות שלי כפי שנתפסות לי באותו הרגע

שיתופים על החיים שלי ועל החוויות הפנימיות שלי עם עצמי כדומית והקונפליקטים שמגיעים עם תפקידי המגדר מול הקוויריות שלי, וכן הרצון שלי לפרטנר-ית והאתגרים במציאתה-ו
פלוס, לא כולי, אלא חלקים ממני כפי שמתרחשים באותו הרגע, חוויות של תקשורות מכאן ומחוץ לכאן (מעוניינת שיהיו עוד יותר חיוביות משליליות), בתקווה שאני לא נקראת כמישהי מתוסכלת מידי בכתיבה שלי כי אני כותבת מידי פעם על ההטרדות שאני חווה כאן ובכללי על מצבים כאלו בשביל הסיכוי (שכבר קרה) שמישהו יקרא, ילמד ויבין.
אני כן מתוסכלת, אבל זה יותר כעס צודק.
גם בתקווה שהכתיבה שלי בעודה אותנטית לרגש שאני מרגישה באותו הרגע, תכיל גם את הראייה שלי את היופי של בדסם, של הדברים היפים הקטנים והגדולים בעולם, ומספיק את עצמי בשביל לעורר עניין (שוב, לא לכתוב לי אם אתם מתחת או מעל לגבול הגיל גיל 23 עד גיל 29).
לפני חודש. יום שני, 19 בינואר 2026 בשעה 5:21

לפעמים אחרי שאני מרגישה מלאת מורכבות על חיי ועל בדסם, וכותבת בין אם פוסט לבלוג או תגובה רבת משמעות ומנופחת, אני ממש סקרנית על איך אני נתפסת כאן מבחוץ. האם יש לי קוראות קבועות, ומה חושבים על הבלוג שלי ואם יש לי נוכחות באתר למרות שאני נעלמת לפעמים, ומה ההיא אם יש אחת.

בקיצור, איך תופסים אותי פה, האם למרות שאני בסך הכל אני, המילים שלי נשארות.

למרות שהבלוג עבורי ומשמש עבורי, אני חושבת שפשוט יש כאן נשים שאני מאוד מעריכה מרחוק, והרצון הוא לפעמים שיש א-נשים שרואות אותי גם וחושבות אותי.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י