לפני 4 שנים. 29 במאי 2020 בשעה 22:20
חלוק ורוד חורפי ומפנק,
כיסא נדנדה בגינה,
חוברת צביעה,
מלאאאאא טושים,
ושעתיים של שירי דיסני!!
וכל זה אחרי שעה וחצי של מולאן.
מממ הילדה שלווה.
♥️
עכשיו רק חסר גוף גדול להתחפר בתוכו.
שקט נוזלי
שטויות שלי ובעיקר עבורי.הכותבת לא תמיד בקו הנורמל. הקריאה על אחריותכם בלבד.
לפני 4 שנים. 12 במאי 2020 בשעה 19:20
האישה שאני.
הנשלטת שבי.
לפעמים הדיסוננס שבניהן מפתיע אפילו אותי.
מצד אחד,
חזקה.
דומיננטית.
פתוחה.
כנה עד כאב.
לא אוכלת בולשיט,
וכן אוכלת שקרנים ומזוייפים לארוחת בוקר.
מצד שני,
ביישנית כמו ילדה בת 5.
חסר ביטחון.
מופנמת.
מלאת חששות.
הן שתיהן טוטאליות להחדיר כשמישהו נכנס להן ללב.
הן שתיהן אוהבות ללא תנאי ובלי סוף.
האישה שאני דואגת ומגנה על הנשלטת שבי.
עד שתגיע.
♥️
אתה בא?
לפני 4 שנים. 11 במאי 2020 בשעה 18:47
שקט מדוייק.
שקט רועם.
שקט עוצמתי.
שקט נכון.
♥️
אולי זה מה שסערה צריכה
לפני 4 שנים. 9 במאי 2020 בשעה 21:15
לפעמים יותר מכך שחסר החיבוק,
צורמת העובדה שאין ידיים נכונות שיחבקו.
♥️
גם סופות חזקות
צריכות חיבוק לפעמים
לפני 4 שנים. 13 באפריל 2020 בשעה 23:29
אז נחסמתי כי פחות מתאים לי היכרות עם גבר בגיל של אבי...
אני תוהה איך אמשיך מכאן...
תודה שהעלת לי חיוך.
♥️
לפני 4 שנים. 7 באפריל 2020 בשעה 20:23
הנה משפט שלא חשבתי שיכאב לי לכתוב.
וכאב.
מזל שכאב לא מפחיד אותי.
♥️
רגע זה לא הכאב זה שאני אוהבת..
כבר שכחתי.
לפני 4 שנים. 22 במרץ 2020 בשעה 11:39
שתגרה לי את הראש!!
אפשר בבית הזה?
או שהגזמתי ממש הפעם?!
♥️
לפני 4 שנים. 23 בפברואר 2020 בשעה 17:53
חזקה.
אבל רק כלפי חוץ.
שמה מסכה.
לובשת חיוך.
יוצאת לעולם.
עושה.
מתפקדת.
אבל רק כלפי חוץ.
מבפנים הכל מעורפל.
טובעת בדמעות.
קורסת אל תוך עצמי.
הילדה הקטנה שבי מסכלת עליי לתשובה.
אין לי קטנה. אין לי.
כן, הכל קורה כמו שצריך לקרות.
כן, גם אני רציתי בכך.
אז למה זה כואב ככה?!
♥️
אני כבר לא מבקשת חיבוק.
מה הטעם.
לפני 4 שנים. 20 בפברואר 2020 בשעה 19:04
ידעתי שהרגע הזה יגיע.
זה היה רק עיניין של זמן.
הכתובת הייתה על הקיר.
בא לי להתפרק.
לבכות.
לצרוח.
להשתולל.
לנצץ דבר או שניים.
בא לי פשוט להיכנס לתנוחת עובר ולהיעלם.
אבל כל מה שאני יכולה להרשות לעצמי הן דמעות בודדות.
ושוב,
לתמוך.
להכיל.
לחזק.
לדאוג.
לחבק.
ובסוף לנסות לדאוג גם לעצמי קצת.
♥️
שונאת להיות צודקת.
אבל שמחה שיש בי את האנרגיה הבלתי נגמרת להיות עבור מה ששלי.
לפני 4 שנים. 3 בפברואר 2020 בשעה 10:08
מממ פחות..
כן יש בי משהו..
אני יודעת..
שילוב נכון של תלתלים, גוון עור אדמדם, קומפקטיות, שפתיים מלאות (טוב לפחות האחת מהן ) ועיניים מדברות.
כן, יש בי משהו
אבל לא, אני לא חושבת שאני יפה..
אבל היום הם מרעיפים מחמאות על יופי...
מוזר..
♥️
למדתי פשוט להגיד תודה