לפני 6 שנים. 1 באוקטובר 2018 בשעה 17:24
הגן עליי!
מהדמעות המעצבנות האלו.
מתחושת הריק.
מהנפילה לתהום שנמצא מעבר לקצה.
הרי אני נמצאת בקצה כי אתה בחרת לקחת אותי אליו.
הגן עליי!
מהרצון לברוח כל פעם מחדש, מכל אחד..
יותר מכל, הגן עליי מעצמי!
לפעמים תוהה האם ניתן בכלל למלא את הצריכים הנפשיים שלי.
ועדיין בסוף יום מזכירה לעצמי שהמציאות שלי בידיים שלי. וכבר הכנסתי למציאות דברים מורכבים יותר..💜
