לפני 5 שנים. 23 בנובמבר 2018 בשעה 13:31
יש טון מסויים.
טון מיוחד.
יש אותו למעטי מעטים.
עוצמי, חד ושורף.
אי אפשר לזייף אותו.
אני מצליחה להרגיש אותו גם מבעד למילים כתובות.
אלו לא המילים אלא הטון.
אני שונאת את הטון הזה.
הוא מעמיד אותי דום.
וכמעט תמיד מעלה מחנק בגרון ודמעה מעצבנת.
הוא מאיץ לי את דפיקות הלב ומשתק לרגע את הראש.
יותר מכל אני שונאת את זה שעם הדמעות מגיעה גם הרטיבות..
🧡
