לפני 5 שנים. 4 בדצמבר 2018 בשעה 13:44
אין אני משהו..
מפתיעה את עצמי כל יום ומחדש.
קמה בבוקר באנרגיות אש. להיות. לעשות.
עוברת שעה. צונחת... אפור. מגעיל. לא יוצאת מהמיטה.
עוברות שעתיים. אני בחוץ מול הים.
צד אחד של השמיים עננים אפורים. כהים. מכסים את כל השמיים מלבד כתמים בודדים של כחול עמוק.
צד שני שמש. עומדת לה בשמיים. מוקפת בעננים לבנים. שולחת קרנים חמות לים. אליי.
ותחושת החמימות מתפשטת לה בגוף.
מזכירה לעצמי שבתלכס הכל טוב.
יש לי אותי.
הרגע הזה שצד אחד של גופי שטוף שמש ושני מוצל רק ממחיש את האמת.
הכל בחירות. להיות קודרת או לזרוח.
💙
מדהים כמה יוצא ממני בימים האחרונים. ממש סופה.
