שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שקט נוזלי

שטויות שלי ובעיקר עבורי.
הכותבת לא תמיד בקו הנורמל. הקריאה על אחריותכם בלבד.
לפני 5 שנים. 5 בדצמבר 2018 בשעה 21:57


מעולם לא ידעתי לברוח מעצמי. 

מודעות עצמית גבוהה הייתה תמיד מנת חלקי. 

תמיד מעניין אותי מה מניע אנשים לעשות זה מה שהם עושים. 

רק טיבעי שאשאל את עצמי את אותם שאלות.

 


לאחרונה אני חוצה גבולות גמישים ומותחת גבולות קשחים. 

מסתחררת פה. מאבדת קצת את עצמי. 

אבל בעיקר, מוצאת את עצמי מחדש. 

את היופי החיצוני שלי. 

כן, היום אני יודעת להגיד שאני חמודה פלוס  פלוס.

את היופי הפנימי שלי 

כן, היום אני יודעת להגיד שאני דיי מעניינית.

את האישור הפנימי שלי. 

כן, היום פחות צריכה את האישור והלייקים של כולם.

 


אז אני משחררת.. 

משחררת מעצמי את הספקות והביקורת העצמים. 

אין בהם תועלת. 

 


משחררת מהצורך שלי לנהל את העתיד. זה הריי לא אפשרי אז מה הטעם. 

 


משחררת אותי. 

ויודעת שמה שאני רוצה יגיע. 

כי אני אמרתי 

כי אני החלטתי. 

כי אני פשוט יודעת. 

 💙

היכן שאומרים שלא אפשרי. שם אני יודעת שאפשרי.  


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י