שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שקט נוזלי

שטויות שלי ובעיקר עבורי.
הכותבת לא תמיד בקו הנורמל. הקריאה על אחריותכם בלבד.
לפני 5 שנים. 3 בינואר 2019 בשעה 23:56

״נכון שנשבר לך הלב. הכל רק רסיסים. ואנחנו לא מזלזלים בכאב שלך, עם זאת להרים את הרסיסים ולהתחיל להרכיב זה רק בידיים שלך לעשות״ 

 

אז.. מתרוממת.

מרימה רגל, ועוד אחת. 

נעמדת על הברכיים. 

מושיטה ידיים לאדמה. 

מרימה את האלפי הרסיסים. 

וכן, הם שורטים. 

וכן, הטיפות דם מטפטפות. 

מהרסיסים. 

מהידיים.

מחבקת את הרסיסים לחזה. 

ונעמדת. 

גב זקוף. 

ראש מורם. 

וידיים מלאות ברסיסים. 

עכשיו אני הולכת להרכיב משהו מופלא! 

❤️

היי את.. כן את ילדה.. תסתכלי עליי. את מוכנה? אני הולכת לבנות לך עולם.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י