לפני 5 שנים. 23 בינואר 2019 בשעה 7:55
אני שותקת.
לא כי אין מה להגיד.
מילים לא חסרו לא מעולם.. (ממ חופרת?! לאאאא..)
אני לא מוצאת את המילים.
לא את הנכונות בכל אופן.
אני שותקת.
לא כי אני אוהבת לשתוק.
להיפך, זה רק אומר שאני מתכנסת.
ומזה בטח שום דבר טוב לא יצא.
אני שותקת.
הגוף שלי איכזב.
ואני רוצה לכעוס עליו.
אבל איך אפשר לכעוס כשכל מה שהוא אומר זה ״ הנפש שלך לא כאן. אז גם אני לא.״
חיבוק אמיתי היה פותר הרבה...
אני שותקת.
ושואלת את עצמי
יכול להיות שהחיבור שאת רוצה לא קיים?
ובמקביל, הקול הקטן אך ברור מאוד אומר לי
״ברור שקיים. לא רק שקיים הוא בדרך. קדימה ילדה תרימי ראש, חייכי, תהני מהשמש מהזמן שנותר לך לבד. גם ככה כשהוא יגיע הוא יהיה האוויר שלך.״
❤️
שותקת ועושה מה שאומרים לי..