שקט נוזלי

אני חופרת מקצועית. 

למדתי שנים את האומנות. 

מיישמת אותה ברמה יומית.

 
אישה של ניגודים כבר אמרתי. 

אמנם חופרת מדופלמת. 

אך גם שותקת עם תעודות. 

 
שנים שתקתי. 

לא ידעתי לבטא את עצמי נכון. 

לא ידעת לדבר על הרגשות שלי. הפחדים. החוסר ביטחון. 

אם רק אנשים היו יודעים עד כמה חוסר הביטחון הזה עמוק. הוא משעשע לעומת החוסן שאני מציגה. 

לא ידעתי להביע רגש. יש שיגידו שעדיין לא יודעת. 

 
זה מאחורי. 

הייתי צריכה להשתנות כדי לעזור לחברה. 

אז עשיתי את מה שנדרש. 

פתחתי. דיברתי. חשפתי. 

 
היום אני כותבת. 

מעולם לא כתבתי עד שהגעתי לפה. 

העולם הזה שחרר לי כל כך הרבה. 

אז כותבת. פורקת. 

לא לכם. לי. 

לא כי אני רוצה. 

כי אני חייבת. 

 
ככה אני נושמת. 

זו הדרך שלי להרגיש אותי. 

לחבק אותי. 

 ❤️ 

מאז החלטתי על החופש אני רק פה יותר. חופרת יותר..

ככה זה הגוף לא חווה כלום מלבד חרמנות מתגברת.